כמה חיכית לרגע הזה; בין הבישולים לסידור הבית, בין הכביסות לאיסוף הילדים ממוסדות הלימוד. בבוקר או בערב, סוף סוף, את יוצאת לשיעור שחיכית לו. השיעור מעניין ומרתק, מחכים, מחבר ומגבש. חשבת פעם איך הוא נהיה כזה? מה ההכנה הנדרשת כדי להביא את השיעור לכזו יכולת? ואיך השיעור נראה מהצד של מי שמוסרת אותו? ובכלל, האם ידעת שהשיעור הזה מדבר בשפה מיוחדת?

רחל אסור ויעל אברהם, שתיהן מוסרות שיעורים ותיקות, ישתפו אותנו בחוויה של מסירת שיעור לנשים.

יעל אברהם עוסקת בשני פרויקטים מרכזיים: שיעור תניא שבועי ומדרשה בימי שני ורביעי. לשיעורים שלה מגיעה אוכלוסיה מגוונת – נשים מסורתיות, דתיות מזרמים שונים, וכן חסידות חב"ד. המכנה המשותף בין כולן הוא הרצון לחיות חיים בתודעה גבוהה ומרוממת יותר. במדרשה לומדים לימודי הלכה, חסידות ועוד.

רחל אסור מוסרת שיעורים קבועים מזה למעלה מעשור בנושאים שונים בהתאם לקהל היעד. יש לה שיעור תניא קבוע בביתה, שיעור בפרשת שבוע וענייני דיומא לחיילות, וכן שיעורי חסידות בנושאים שונים. שמעם של השיעורים עובר מפה לאוזן וכך נוסדו עם הזמן עוד ועוד שיעורי תורה.

שיעור לחיים

איך אתן מכינות את השיעורים? על מה חשוב לשים דגש?

יעל אברהם: חשוב לי שהשיעור יהיה מתאים לכל המשתתפות. לשיעורים מגיעות נשים מסגנונות שונים, חלקן אימהות לילדים, חלקן נשים מבוגרות ולא תמיד לכולן קל ללמד מהלך עמוק וארוך. לכן אני משתדלת ששיעורי ה׳דבר מלכות׳ יהיו מותאמים לכולן. לפעמים ההתאמה מתבטאת בכך שאמסור רק חלק מהשיחה, כי לא תמיד כולן כלי לקבל את השיחה במלוא אורכה.

בהכנת שיעור ה׳דבר מלכות׳ אני נעזרת בספר 'דבר מלכות תוכן וסיכום' שעוזר לי להבין את הרעיון המרכזי של השיחה. העבודה שלי כמטפלת בשיטת ׳איתן׳ עוזרת לי לחבר את ה׳דבר מלכות׳ לחיי היום יום שלנו משולב בסיפורים ודוגמאות.

השיעור נפתח בלימוד כמה סעיפים מתוך ההלכה, שכן זו הוראה של הרבי, וביצועה הופך אותנו לכלי להשראת השכינה. בסוף השיעור אני מצטטת חלק משמעותי מתוך השיחה על מנת שהמשתתפות תשמענה את המילים הקדושות של הרבי.

חשוב להכין שיעור שיוגש באופן מעניין, לעבד את השיחה ובעיקר לחיות אותה. כשמחוברים לתוכן השיחה, זה משפיע המון.

רחל אסור: שיעור טוב דורש ידיעה טובה של החומר, בנייה של רעיון באופן שהולך ומתפתח. לכן חשוב לי ללמוד היטב את השיעור קודם מסירתו, להתכונן ולדעת טוב את התוכן אותו מעבירה.

לשיעורי תניא אני מקדימה ולומדת מתוך שני ביאורי תניא שונים, ומשלבת סיפורים ודוגמאות מהחיים. תמיד אני משתדלת לפתוח את השיעור בסיפור או בשאלה שיוצרים סקרנות ורצון להקשבה. בנוסף, חשוב לי ליצור עניין והפקת לקחים מעשיים מהחומר הנלמד.

לדעתי, יש חשיבות להגיע לשיעור במראה רענן ומטופח, לתת למשתתפות תחושה שהן חשובות לי, שכן יש להן כל כך הרבה אפשרויות אחרות להעביר בהן את זמנן, ובכל זאת הן בוחרות לבוא לשיעור הזה!

אם מישהי מהחיילות מחסירה, אני משתדלת ליצור קשר, להתעניין בשלומה ובכלל, לשמור על קשר עם החיילות גם לאחר השיעור.

כשהשיעור פתאום משנה כיוון

מה את עושה כשהשיעור מתפתח לכיוונים שונים מכפי שהכנת, כשהמשתתפות מעלות נושאים אחרים או שאלות שלא הכנת להן תשובות מראש?

יעל אברהם: יש פעמים שיש אירועים בעולם שמסעירים אותנו, או שעולות שאלות שונות תוך כדי שיעור. אני משתדלת לחבר גם את הנקודות הללו אל תוכן השיחה. ה׳דבר מלכות׳ של הרבי שלנו כל כך מדוייק, שתמיד אפשר למצוא את נקודת החיבור.

רחל אסור: בשיעורי תניא אנו בדרך כלל נצמדות יותר לשיעור שתוכנן מראש. לעומת זאת, בשיעורים שאני מוסרת בפני חיילות, הנושאים יותר גמישים ואז אני נותנת אפשרות להרחיב את הנושא או אפילו לשנות אותו.

ובכל זאת, כאשר נשאלת שאלה שאינה בנושא השיעור, אני שואלת את שאר המשתתפות אם מתאים להן לדבר על הנושא שעלה. במידה וכן, אני ממשיכה איתן לנושא החדש. בדרך כלל אני נותנת מקום לשאלות ואם אני רואה שהשאלות מרחיקות אותנו מנושא השיעור, אז אני מתמרנת בעדינות בחתירה חזרה אל הנושא המקורי.

פעם, במסגרת שיעור תניא, בחרתי לשנות ולעסוק בנושא שקשור לתאריך חסידי שחל באותו שבוע, ולא ברצף הלימוד הקבוע. כשכתבנו לרבי בסוף השיעור קיבלנו תשובה באגרות קודש: "פלא שלא למדו תניא"… מאז בשיעורי תניא – אנו צמודות לתניא קדישא ולא משנות.

"כה תאמר לבית יעקב" – מה המיוחד בשיעור לנשים שלא כבשיעורים אחרים?

יעל אברהם: לנשים יש את היכולת והרצון לחבר את מה שאנחנו לומדות לחיי היום יום שלנו; להבין את התכל'ס ואת נקודת החיבור לחיינו. את ההקשר בין המתרחש בתקופה זו, לבין סדר היום של המשתתפת. בנוסף, שיעור לנשים הוא שיעור עם רגש, שיעור שנוגע בלב. אני קוראת לזה – תורה עם נגיעה לבבית.

ב"ה, ניתן לראות בשיעורים את ה׳ביחד׳. מגיעות נשים עם דעות שונות, ומעולם איננו נכנסות לוויכוחים או למחלוקות חלילה. איננו באות לשנות אף אחת. כולן מוזמנות לשיעור ויש בו אווירה של כבוד ואכפתיות לכל אחת. אנחנו יודעות שבפנים כולנו מחוברות לאותו מקום וכולנו רוצות את אותו הדבר.

אנחנו גם משלבות ניגונים המלווים בגיטרה שאף הם תורמים רבות לאווירה. חשוב שמי שמעבירה את השיעור תזכור שהיא עושה זאת בכח של הרבי, ותבוא עם אהבת ישראל וסבלנות לכל אחת.

סיפור של שיעור

יעל אברהם משתפת כיצד החלה במסירת וארגון שיעורים: 

קודם כל – הרבי הוביל אותי.

באנו למגדל העמק בהוראה של הרבי, לאחר שקיבלנו מכתב באגרות קודש. קודם לכן גרנו בבני ברק, שם מסרתי שיעור קבוע בחסידות בביתי במשך עשר שנים. כשהגענו למגדל העמק, התעניינתי בפעילויות לנשים בעיר ובאיזשהו שלב החלטתי שיש לי יכולת לתרום.

השתתפתי בכנס כ״ח ניסן, שם הקרינו שיתוף מצד כמה נשים מצפת שסיפרו איך החליטו לפתוח שיעור ׳דבר מלכות׳, כיצד חילקו ביניהן תפקידים ונוסד השיעור. כשראיתי אותן על המסך, ידעתי שבשנה הבאה בעזרת ה' יתברך, לא רק שאפתח שיעור אלא השיעור יופיע על המסך…

כבר בדרך חזרה דיברנו כמה חברות על הצורך בשיעור ׳דבר מלכות׳ בעיר, והתחלנו לתכנן מה ואיך נעשה. קבענו להיפגש לסיעור מוחות. פרסמתי הודעה בקבוצה של נשי חב"ד בעיר, שאלתי מי רוצה להצטרף, וב"ה נוצרה קבוצה. לאט לאט השיעור נרקם.

לשיעור הראשון הוזמן המשפיע הרב אלעזר קעניג ע"ה. התכוננתי לעשר נשים, לא מעבר. בפועל פתחנו שולחן נוסף… הייתה הצלחהגדולה, חיבור מדהים, ראינו בעינינו את הברכה של הרבי.

לאחר אותו כנס כ״ח ניסן שבזכותו נפתח השיעור, התקיימה הגרלה על דולר של הרבי בין התורמות לכנס, ואני זכיתי. רואה בזה דולר לברכה שהרבי שלח לי לכבוד פתיחת השיעור שזכה להצלחה מעל הטבע.

 גם לרחל אסור יש סיפור מיוחד: 

לפני כחמש שנים העברתי סדנת קישוט פמוטות לחיילות. בשלב מסוים נכנסה חיילת לא מוכרת ושאלה: "גם מי שלא מאמין באלוקים יכול להשתתף בשיעור?" עניתי לה שאין שלט בכניסה – "כניסה למאמינים", וכמובן שהיא מוזמנת להשתתף.

בשיעור דיברנו על חשיבות נר השבת, והיא הקשיבה בעניין לכל מילה. שבועיים לאחר מכן סיפרו החיילות בנוכחותה, כי דקות לפני זמן ההדלקה, עברה החיילת המתוקה במסדרונות מגורי החיילות וקראה בקול "בנות, בואו מהר להדליק נר שבת״. מאז היא הפכה למשתתפת קבועה בשיעורים, ושמרנו על קשר גם לאחר שחרורה.

לפני מספר חודשים קיבלתי ממנה שיחת טלפון. היא סיפרה שהיא עברה לדירה משלה, והיא רוצה לקנות מזוזות. היא התעניינה היכן היא יכולה להשיג אותן, והוסיפה שהיא מאוד מעוניינת להשתתף בשיעורים בסגנון שלי, ולכן רוצה לדעת היכן אפשר למצוא כאלו באזור מגוריה.

שווה למסור שיעור!

לסיום, יעל אברהם מעניקה המלצה חמה למוסרות שיעורים:

כשאני מזכה יהודים, אני מרגישה כיצד הקב״ה מאיר ומסייע לי אלף פעמים ככה, בדיוק כמו שהרבי מציין כמה פעמים בשיחות קדשו. חשוב לכתוב לרבי ולדווח לו על השיעור ולגרום לו נחת רוח. ברגע שמקבלים ברכה מהרבי, יש ברכה בשיעור.