כן, מזל טוב לך, נכנסת למעגל השידוכים. ה' יעזור שלא תספיקי למצמץ ותהיי כבר בצד החיצוני שלו, אחרי קריעת הים הפרטית שלך.

אבל בכל מקרה הכניסה למעגל הזה מרגשת. אז מה את צריכה לדעת?

1. יש לך כח להשפיע.

גם כשהיית קטנה, הטענה של "ככה נולדתי" לא סיפקה את הטוענים. אלא שעכשיו היא לגמרי קריטית.

אם תשני את ה"ככה נולדתי" שלך למשהו קצת יותר טוב, בצעדים קטנים ועקביים, כמובן – תגרמי לשינוי בחצי השני של הנשמה שלך, ולכל אחת מגיע הטוב ביותר, אז למה לא לעשות את המאמץ הזה עוד לפני שאת קופצת למים של החיים?

2. מי את, ילדונת?

נכון שהשאלה הזו נשמעת טיפשית? תשאלי את עצמך את השאלה הזו עשר פעמים רצופות, ובכל פעם תדאגי להנפיק לה תשובה חדשה.

למה עשר? כי החמש הראשונות תבננה תשובות בנוסח "חיה כהן"; "בת תשע עשרה"; "גרה בירושלים" ודומותיהן. ולא. אלו לגמרי לא התשובות ל"מי את".

"מי את" הכוונה – מה את אוהבת, מה את לא, מהן התכונות הבולטות שבך, מה קשה לך, מה מהווה אצלך עקב אכילס, מה יגרום לך להסמיק, מה יגרום לך לכעוס נוראות, מה יגרום לך להיות מאושרת וכך הלאה, כיד ההגדרות הטובות עלייך.

3. ניסוי אנושי

בשביל למצוא את החצי שלך במינימום עגמות נפש (על פי דרכי הטבע, כמובן), כדאי שתשרטטי להורייך, או למי שמברר בשבילך, את הקווים לדמותו של זה שאת מחפשת.

בשביל שתוכלי להגדיר אותם (את הקווים, לא את ההורים) כמו שצריך – אני מזמינה אותך להשתתף בניסוי אנושי.

משתתפי הניסוי הם את ודף מחברת שמור.

אופן הניסוי הוא כדלקמן: בצד ימין של הדף כתבי את התכונות שאת דורשת למצוא אצל הבחור. בצד שמאל של הדף כתבי את המקבילה הבחורתית לכל תכונה.

לדוגמא: אם בצד ימין כתוב "מקווה כל יום ותפילה במנין". בצד שמאל יהיה כתוב: "קימה בזמן והקפדה על תפילות".

כן, אני יודעת שזה לא לגמרי מקביל, אבל זה קצת, וזה מה שחשוב.

אחרי שיש לך רשימה שלמה, תפנימי טוב, טוב, את מה שכתוב בצד השמאלי של הדף. למה להפנים? כי בשבוע הקרוב את תתנהגי ב–ד–י–ו–ק כמו הבחורה שמתוארת שם.

נעים להכיר. הבחורה מצד שמאל זו הבחורה שיכולה להיות אשתו של הבחור שתיארת בצד ימין של הדף.

עכשיו תשאלי – בשביל מה להתנסות? מה, אי אפשר פשוט להסתכל על התכונות ההן ולהגיד אם זו אני או לא? אז זהו, שלא.

"על הנייר" נראה מאוד פשוט להקפיד על חברותא דו שבועית, שיעור תלת שבועי, מבצעים יומיים, סבר פנים יפות, קימה בזמן וכן הלאה. אבל בפועל לפעמים זה קצת… אהממ… לא "עובד".

בסיום השבוע תוכלי להגדיר לעצמך האם המקווקו הזה מתאים לך, או שצריך לערוך שינוי קל בהגדרות.

ואם צריך לעשות שינוי? שבוע ניסיוני נוסף עומד בפנייך. תיהני!

4. לשתף זה כיף?

לפעמים השיתוף הוא מוכרח. הלב הוא לא מחסן, ואין סיבה למלא אותו עד גדותיו בפרטים לא הכרחיים. א ב ל רגע לפני שאת מספרת, תחשבי מה היית עושה אם היו מספרים ל ך את הסיפורים ש ל ך בעוד שנה מהיום. היית נהנית לחשוב שככה דיברת / חשבת / ביצעת?

אם את חושבת שכן – את מוזמנת לשפוך ולפנות מקום בפנים.

אבל אם לא – או שתערכי צנזורה קלה או שתמצאי דרך אחרת להתנקות.

מילים אי אפשר להחזיר חזרה, גילויים אי אפשר להסוות ועגמות נפש אפשר למנוע אם רק חושבים על אופציות אפשריות מראש.

5. אמונה

בתחילת שנה ב' אמרה המורה שלי ל"בית היהודי", שהחיים הם כמו ספר.

יש מי שהשידוכים שלה תופסים כמה שורות, יש מי שהשידוכים שלה תופסים כמה דפים ויש מי שהשידוכים שלה תופסים כמה פרקים.

אין לך את האפשרות לדעת מראש מה כתוב בספר שלך, כי כך החליט בורא העולם. אבל אמונה מעולם לא הזיקה. הפוך! היא רק תרמה.

במידה ומבחינת הטבע והכלים האנושיים עשית את שלך – הרפי קצת, ותני להקב"ה לעשות את כל השאר. תאמיני לי, הוא יודע לעשות את העבודה הרבה יותר טוב ממה שאת חושבת.

שיהיה בשעה טובה ומוצלחת!