מהו אחד המכשולים הגדולים במינוי של משפיע?

מכשול קלאסי ל"עשה לך רב" קשור לפי דעתי לעובדה שבחיידרים החסידיים ישנו דגש יפיפה על קדושתם וצדקותם של האדמו"רים והצדיקים. זה יוצר מצב שכל ה'גיבורים' והמדריכים שלנו נהיים בעינינו 'גדולים מהחיים'. בשנות הילדות המוקדמת, ההורים, הסבים והאחים הגדולים שלנו נראים בעינינו כמושלמים. כאילו שהם יודעים הכל ומסוגלים להכל. כשאנו גדלים קצת יש לנו מדריכים ומפקדים ב'קעמפים' שגם נראים בעינינו כמושלמים כמו גם מורים, מנהלים ומשפיעים. באיזה שהוא שלב אנו מתחילים להבין שהורינו כמו שאר האנשים בעולם הם רק בני–אדם. צדיקים אמיתיים הם כל–כך נדירים שה' היה צריך לשתול כמה בכל דור כי אי–אפשר לחיות בלעדיהם (כפי שמסביר אדמה"ז בתניא). אבל לראות את האנשים שאנו מעריכים בתור אנשים כערכינו יכול להיות הרסני. לפעמים התוצאה מזה היא איבוד אמון בכל הרבנים.
אסור שדבר כזה יקרה!

אני זוכר כל–כך בבירור שהתחננתי פעם למישהו שלא ישמיע לי לשון הרע על אחד המשפיעים שלי כי חשבתי לעצמי שאני פשוט לא מסוגל להרשות לעצמי לאבד עוד 'ענק' בחיי.

זהו לפי דעתי אחד המכשולים הקלאסיים ל'עשה לך רב'. וזה מגיע לגמרי מהיצר הרע. אבל כאשר מחפשים לעצמינו 'רב', האם לא צריכים לחפש אחר האדם הכי חסידי, חכם, ומכובד שאנו מכירים?

אני מציע שלא!

מהו משפיע טוב? מי מתאים להיות משפיע?

בתכניות גמילה, ישנו דבר הנקרא חונך. בלעדיו אדם לא יכול להגיע למצב שבו הוא נגמל לחלוטין ממה שהיה מכור. אומרים שמי שעושה את שנים–עשר הצעדים לבדו בלי חונך מלבד עצמו אז יש לו אדם שוטה בתור חונך… ומי יכול לתפקד בתור חונך? החונך הוא קודם כל אדם שהיה בעצמו מכור והיה נמצא באותו המקום בו נמצא הנגמל. הוא עבר את שנים–עשר השלבים לגמילה, וכעת הוא גמול.

וואו! איזו הפתעה הייתה לי כשגיליתי את זה! כשלמדתי זאת, זה שינה את כל הסתכלותי על הוראת הרבי למנות לעצמינו רב. הבנתי יותר מה אני מחפש, למה ואיך אני יכול לסמוך על הרב שאבחר לעצמי.

כשמחפשים אחר משפיע, אולי יהיה הכי טוב לחפש באותה צורה שמחפשים אחר חונך בתכנית גמילה. לא צריך לחפש דווקא אחרי מישהו הכי חסידי, גאון בתורה, וכדומה. רוב השאלות ששואלים משפיע אינם דורשים גאונות וצדקנות יתרה, אלא חכמת חיים והבנת המקום בו נמצא המושפע. המושפע צריך לראות בעיני המשפיע הבנה של התהו, הכאב והפחד שעוברים על המושפע בחייו.

הרבי סיפר את הסיפור הבא בהתוועדות סוכות תשי"א. כשהרבי הרש"ב היה ילד קטן הוא שיחק עם אחיו הרז"א ברבי וחסיד. הרז"א שיחק בתור הרבי והרבי הרש"ב שיחק את תפקיד החסיד. ה'חסיד' הקטן ביקש מה'רבי' תיקון בנושא מסוים בעבודת ה' שלו, וה'רבי' ענה לו כיצד לתקן את מצבו. לאחר ששמע הרבי הרש"ב את תשובת אחיו אמר לו: 'אתה לא יכול להיות רבי'! 'למה לא'? שאל הרז"א. הרבי הרש"ב השיב לו 'כי רבי אמיתי היה מתאנח לפני שהוא עונה'. ומאידך גיסא, אנחה בלבד לא מועילה לשוב לדרך הנכונה. לכן הקריטריון השני הוא גם שהרב תיהיה לו הבנה בתורה, חסידות ובדרך שהרבי מורה לנו ללכת בה.

פשוט לעשות!

אל תחפשנה אחר מושלמות. במקום זאת, חפשנה משהי שמנהלת חיים דומים לשלכן, שחייה חיים שהייתן מאחלות לעצמכן. בקשנה את מספר הטלפון שלה, ואם זה יהיה בסדר שתתקשרו. הרגשנה נח אט–אט, ואז בקשנה ממנה להיות משפיעתכן. לאחר מכן הייתי מציע להודיע על כך לרבי, ולבקש ברכה שתהיינה פתוחות לקבל את מה שהמשפיעה תאמר לכן.

(נכתב על ידי הרב אברהם ליפשיץ, שליח בפלורידה. מתורגם מה'נשי חב"ד ניוזלטר' ע"י ר' סטודניץ)