בשנה שעברה, בשבוע בו חל ה' טבת, עשיתי את דרכי מביתי שבכפר חב"ד לבני ברק, על מנת להגיש את תכניתי הקבועה ברדיו. בדרך, עצרתי בחנות ספרים בכפר על מנת לרכוש כמה ספרים במסגרת מבצע המכירות השנתי המתקיים בליובאוויטש בתקופת "דידן נצח".

הניצחון במשפט הספרים יחד עם הוראת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו "בית מלא ספרים", הביא לכך שמידי שנה, בתקופה זו, ניתן להשיג ספרים רבים בהנחות ענק. ניצלתי את ההזדמנות ונכנסתי.

בחדר רחב ידיים סמוך לחנות הונחו ערימות של ספרים חדשים וישנים, בכריכה קשה וצבעונית, במגוון עצום של עיצובים ותכנים. עמדתי שם עם סלסלה, כמו בסופר, ובחרתי מגוון ספרים. לא שכחתי גם את הנכדות ואת הנכדים.

בפתח החנות הוצבה קופסא אדומה גדולה שנראתה לי כמו קופסת הפתעות. הייתה זאת תיבת הגרלה שבסמוך לה הונחו כרטיסיות למילוי פרטים אישיים ולצדן דף שהבטיח כי הגרלה תיערך בין כל הקונים בימים אלה. תוך כדי מילוי פרטיי האישיים, מלמלתי לעצמי: "את לא מאמינה בלוטו, או בזכייה בגורל אלא בעבודה קשה". שלשלתי את הכרטיס לתיבה, שילמתי ויצאתי לדרכי. שנייה אחרי שנכנסתי לאולפן שכחתי לחלוטין מכל העניין…

תשובה מדהימה

מה אגיד לכן? הייתה זאת החוויה שדרשה ממני סבלנות בכמות עצומה. היה זה ההיריון הארוך ביותר בחיי. אך בשעה טובה ומוצלחת, אני יכולה לבשר לכן שצפירות האמבולנס שהובילו את היולדת לבית היולדות, כבר נדמו. השבוע אני חובקת בשעה טובה ומוצלחת תינוק חדש ומתוק. זה לא תינוק בשר ודם. זה ספר. ספר שהגיע באהבה רבה. ספר שהתפתחותו נמשכה יותר מתשעה ירחי לידה.

'פרשה באהבה' הוא ספרי הראשון (השני כבר נמצא בדרך).

כאשר כתבתי לרבי לפני כשנה אודות ההתלבטויות שיש לי במימוש שליחותי בעולם הזה, נדהמתי למקרא תשובתו של הרבי שהייתה ברכה ליהודי שמוציא לאור את ספרו השני. במכתבו חידד הרבי את הנקודה המהותית שיש בעניין של הוצאה לאור. אם אני מדמה זאת לתינוק שיושב מוגן ובטוח במחשכי בטן אימו ויוצא לאור העולם, הרבי מדמה כך גם את הדברים הכתובים שנמצאים בחושך וזקוקים לצאת אל אור גדול כדי להאיר למישהו או מישהי אחרת נקודה או עניין בנפש שלא היו ברורים ומוארים קודם.

*

השבוע, לפני שנה, ביום שישי עשרה בטבת, צלצל הטלפון בשעת בוקר מוקדמת. על הקו היה אחי, שליח במוסקבה. הוא סיפר לי על מישהי שהייתה גננת בגן ילדים במוסקבה וכרגע שוכבת במחלקת יולדות ב'אסף הרופא' ללא נפש חיה. הוא ביקש ותבע ממני לעזוב את כל עיסוקיי ולעזור לאותה יולדת צעירה. בוקר יום שישי הוא זמן הבישולים שלי. אבל עזבתי את הכל ונסעתי לבית הרפואה.

כשהגעתי לשם בשעת בוקר מוקדמת עם ארוחות שבת ושקיות של הלבשה ראשונה לתינוקת שזה עתה נולדה, גיליתי שבאמת אין ליולדת אף אחד. לא אכנס כאן לסיפורה של האישה שמשפחתה התפרקה.

בעודי ממתינה לביקורן של האחיות על-מנת לשמוע מהן על מצבה הבריאותי של היולדת שהייתה אחרי לידה מסובכת ומסוכנת במיוחד וכדי לדעת מתי תשוחרר, הטלפון שבתיקי החל לרטוט.

על הצג הופיע מספר לא מזוהה מכפר חב"ד. "שלום. אני מדבר עם גב' שניאורסון", שאל הקול שמעבר לקו. "כן", עניתי. "זכית בהגרלה", אמר המתקשר האלמוני.

"אתה טועה", עניתי לו. "אני אף פעם לא זוכה". "זה המספר שלך?", שאל המתקשר והקריא את מספרי ואת הפרטים אותם מילאתי בטופס ההגרלה בתחילת השבוע. "לאן לשלוח לך את הספרים?" שאל…

זכיתי! יותר מאוחר. כאשר חזרתי הביתה, חיכה לי על שולחן השבת סט ספרים מפואר של הוצאת 'אשל'…

הזדמנות להודות

ההיריון הסתיים בשעה טובה ומוצלחת וספרי הראשון רואה אור לרגל חגם של הספרים, לרגל ה' בטבת – דידן נצח. מבחר טורים שפורסמו פה לאורך השנתיים האחרונות, כונסו לספר שכולו פרשת שבוע בזווית נשית, כדי לתת לי ולכן הזדמנות נוספת לשאוב תוכן רוחני אותו נוכל להעביר הלאה לסביבתנו הקרובה והרחוקה.

זאת גם ההזדמנות להודות לכן הקוראות שהייתן שותפות לדרך בזכות הארות והערות מחכימות וחמות. אני חייבת להתוודות בפניכן שבימים האחרונים אני אחוזת התרגשות ונפעמת בכל פעם מחדש מהתינוק החדש שהגיח לעולם.

וכדי לא להחמיץ את השליחות שניתנה לי בטור זה, ניגשתי ללמוד את פרשת השבוע – פרשת ויגש – פרשה עמוסת רגשות שגוללת מחדש את סיפור מכירת יוסף, את האבל של אביו ואת התפנית המפתיעה בעלילה שבאה לידי ביטוי ברגע בו מתוודע יוסף לאחיו אחרי נתק של 22 שנה ופורץ בבכי שנשמע עד בית פרעה.

לשיא מגיעה הפרשה כאשר יוסף הצדיק נופל על צווארו של בנימין, אחיו היחיד מאמו. התורה מספרת לנו כי יוסף נפל על "צווארי בנימין ויבך, ובנימין בכה על צווארו". כפל הלשון אינו מובן. ורש"י מסביר שכל אחד מהם בכה על חורבן אחיו. יוסף בכה על חורבנם של שני בתי מקדש שבחלקו של בנימין ובנימין בכה על חורבנו של משכן שילה שבחלקו של יוסף.

זה בדיוק ההבדל בין בכי להתבכיינות. בראשון בוכה האדם ומשתחרר. בשני הוא מתבוסס בתוך מר גורלו. יוסף ובנימין לא התבכיינו. הם בכו. עובדה היא שכל אחד בכה את כאבו של השני ולא עסק ברחמים עצמיים.

טובה פעולה אחת מאלף אנחות.

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", יועצת עסקית, מרצה, מנחה ושדרנית ברדיו קול-חי.

[email protected]

מבחר טורים שפורסמו פה לאורך השנתיים האחרונות, כונסו לספר שכולו פרשת שבוע בזווית נשית, כדי לתת לי ולכן הזדמנות נוספת לשאוב תוכן רוחני אותו נוכל להעביר הלאה.