שאלה:

למערכת אתר נשי חב"ד שלום וברכה.

ראשית כל אודה לכן על המדור הנפלא והמחכים של הייעוץ עם השליחה נחמה דינה פרידמן. אודה לכן אם תוכלו להפנות אליה את השאלה הבאה:

יש לי שתי בנות צעירות. אצל הוריי השתמשו לעיתים בענישה גופנית על מנת לחנך אותנו, כיום אני שומעת דעות חלוקות בעניין – בעד ונגד.

רציתי לשאול האם היא חיובית או אסורה מכל וכל?

תשובת מנחת ההורים הגב' נחמה דינה פרידמן:

בראש ובראשונה: תוכחה על ידי הכאה היא יותר שלילית מחיובית ולפיכך יש לחפש דרכי ענישה אחרים. בדומה לסיפור על המלמד שהעונש החמור ביותר אצלו היה לעמוד מאחוריו בעת הסיפור (אגרות קודש כ"ה שבט תשי'ג).

מומלץ תמיד להתחיל בימין מקרבת. אף העונשים בתורה עם יותר תוצאה טבעית, עניין של זיכוך, אפשר לכוון את הילדים להנהגה טובה על ידי עונשים טבעיים, על ידי מתן עידוד למי שכן מתנהג כראוי וכדו'.

כבוד לילד, הגברת הסמכות והצבת גבולות. בהלכות ת"ת של האדמוה"ז כתוב שצריך "לכוף את את הבן ללמוד ולידע את התורה", "אצל הקטנים יש להכריחם" (אחרי שהגיעו לתת נותנים להם דברים טובים כדי להאהיב עליהם זאת – אגה"ק ג' סיון תשט"ז)

ישנו מכתב של הרבי באגה"ק י"ג סיון תשט"ז:

הדרך להתגבר על נטיות שליליות היא 'יסדת עוז', חינוך הילד בעוז עוד בצעירותו, שהרי אם יחנכוהו באופן של 'חושך שבטו' – הרי כשיתגבר עלול הוא לגרום צרות לעצמו ולסביבתו..

כשלעיתים ענישה גופנית איננה מן הנמנע "ואוהבו שוחרו מוסר".

צריך להיות העיקר. אם יש דברים מסוכנים שהילד עושה וזוהי הדרך היחידה למנוע (חשוב שזה יהיה נדיר מאוד!) אבל גם אז יש להכות לא בחוזקה וגם לא מתוך כעס אלא מתוך אלא מתוך תקוה להציל ולא בתור ענישה על העבר.

בקרוב ממש – רוח הטומאה תעבור מן הארץ – והרע כולו יחלוף. שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש!