החיים המודרניים מספקים לנו שפע של "קריעות ים סוף". אני מזהה את זה אצל כל מאומנת שיושבת מולי וממהרת לציין באוזניי את הקשיים שהיא חווה בעסק שלה, בזוגיות שלה או בפרנסתה. ממש קריעת ים סוף…

אמנם על פי פשטות הכתוב משה רבנו הוא זה שקרע את הים, אבל, בשיחות קודשו ציטט הרבי מליובאוויטש לא אחת את המדרש על נחשון בן עמינדב שהעז לקפוץ למים לפני כולם וזכותו נבקע הים, בזכות אמונתו הגדולה.

נחשון היה יהודי של מסירות נפש. יהודי שלא ידע חוכמות. הקב"ה ציווה לצאת ממצרים ולהגיע להר סיני – לקבלת התורה, אז הולכים בלי שאלות ובלי חשבונות. יש מכשולים בדרך, אז מה? יש קיר – נכנסים בו. יש ים – קופצים לתוכו. יהודי של מסירות נפש גם לא שומע את הקולות המבלבלים "נשובה מצריימה"; "נעשה עמם מלחמה" וכן הלאה.

כשהולכים כך, מתוך ביטחון גמור ואמונה שלימה בה' יתברך שהביא אותנו לעולם העשייה – בוקעים את הים! רק כך מסירים את כל ההעלמות וההסתרים בדרך לקבלת התורה, בדרך להשלמת שליחותנו בעולם המעשה.

—

לפני כמה שנים התייעצתי עם משפיעה אודות שליחותי וייעודי בעולם הזה. "השליחות שלך היא להפיץ בכל מקום את דבר השם", אמרה לי המשפיעה, "והדבר אף רמוז בפסוק שלך בתהילים (עפ"י שמך המלא) "מה רבו מעשיך ה'".

כך שאם חשבתי פעם שהסיבה שאני מתגלגלת לכל כך הרבה אירועים ונמשכת לקורסים וסדנאות בהם משתתפות נשים מחוגים שונים, נובעת מסקרנות או מחיפוש חוויות אנתרופולוגיות, התברר לי שזו הדרך של הקב"ה לכוון אותי לממש את ייעודי – להיפגש עם עוד ועוד נשים, להכירן ולהפיץ בקרבן את דבר ה' כפי שהוא בא לידי ביטוי בתורת החסידות.

—

"ברית כרותה לתעמולה ועבודה במועצות חכמה ובקרוב הדעת שאינה חוזרת ריקם", אמר מורנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ* זכר צדיק וקדוש לברכה. למעלה משישים שנה חלפו מאז הסתלק מאתנו ודבריו ממשיכים להדהד ברמה. למעלה משישים שנה חלפו מאז הסכים הרבי נשיא דורנו ליטול על עצמו את עול הנהגת החסידים, וכפי שאמר הרבי "חמי היה האדריכל ואני הוא זה שעליו מוטלת מלאכת בניית הבניין". והיום, עשרות שנים לאחר מכן, אנו רואים את הבניין בשלמותו.

נשיא דורנו פרץ דרך חדשה בעולם היהודי. דרך שהפכה לנחלת חוגים נוספים חוץ מחב"ד. הוא קבע כי היהדות שייכת לכל אחת ואחת מאיתנו. כל אחת יכולה לפעול ולהפיץ את שם ה' בעולם גם אם היא לא מלומדת וצדקת גדולה. כל אחת צריכה להשתתף בגופה ב"מבצעים" עליהם הכריז הרבי. אם זה להנחות אישה כיצד להדליק נרות ולשמור טהרת המשפחה ואם זה בהעברת מסר יהודי חסידי שיעיר את הניצוץ היהודי שנמצא בכל אחת ואחת, גם כזו שעדיין רחוקה מתורה ומצוות.

בתחילת הדרך הייתה גישה זו קשה לעיכול לרבים וטובים גם במחננו הטהור. ממש "קריעת ים סוף". אך הרבי לא הרפה ותבע זאת שוב ושוב. הרבי הבהיר פעם אחר פעם את גודל המעלה שבהפצת דבר ה' ורצונו והטיל את המשימה על כולנו, מהגדול ועד הקטן כשהוא מביא דוגמאות רבות מגדולי הדורות הקודמים. אם זה הבעש"ט שהיה עוזר למלמד דרדקי ואם זה המהר"ל שלמרות גדלותו בתורה וקדושתו הרבה, עזב את ענייניו הנעלים והקפיד לקיים מידי שבת שירה אירוע חינוכי במסגרתו נאספו כל ילדי קהילת יהודי פראג בחצר בית הכנסת, שמעו את סיפור קריעת ים סוף וקיבלו קאשע (דייסה) אותה חילקו לציפורים בכדי להזכיר את אירועי יציאת מצרים.

—

הרבי מליובאוויטש חזר והזכיר שוב ושוב כי "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים" ובזכותן גם ניגאל. מרים הייתה אישה דעתנית, פעילה ומעל הכול מנהיגה – "ותצאנה כל הנשים אחריה". התורה בכבודה ובעצמה מספרת לנו על מנהיגותה ועסקנותה. מסתבר שכבר בעת התהוותו של עם ישראל, היו שם נשים צדקניות ומנהיגות של נשים.

לא כולנו מרים המנהיגה. לא כולנו דבורה הנביאה. לא כולנו חולדה ולא כולנו ברוריה אשת רבי מאיר, אבל יש לנו שליחות – להביא לימות המשיח – להביא לגילוי האור האלוקי הטמון בעולם הזה הגשמי. וחזקה לתעמולה… שאינה חוזרת ריקם!

רק אמונה חסרת פשרות מאפשרת לקרוע את הים.

פרק מהספר 'פרשה באהבה' של מירי שניאורסון [email protected]