בכ"ח ניסן נערך כנס נשים שמטרתו לבטא את הדרישה של נשים מהקב"ה שהגיע זמן הגאולה. היות וזה כ"ח כלומר הכח וכל העוצמות של ניסן מתרכזות ליום הזה מתאספים יחד למטרה אחת משותפת להתפלל לדרוש לשיר לבקש ואפילו להודות מראש על הגאולה כי משיח זה המכנה המשותף הכי רחב של כולם.

זה שנה עשירית שהכנס מתקיים, ההתחלה הייתה בשנה של גירוש גוש קטיף כי ידעו שרק נשים יכולות לעשות משהו,  הייתה אז התעוררות גדולה מאד של נשים שרצו לעשות הכל.

מאתגר לערוך כנס בימי הספירה ולכן אין מופעים של ריקודים ומקהלות לפי מגבלות ההלכה נשים מתוועדות ושרות ניגונים עם המנחה. כיון שמגיעות אלפי  נשים החליטו לקיים את הכנס העוצמתי באולם החדש הגדול בחולון היכל ארנה.

התכנסות כזאת מבטאת באופן עמוק ואמתי את האמונה בנבואה שהגיעה זמן הגאולה ונשים מקדישות את כל הזמן הכי עסוק שלהן ומפנות את כל העניינים הכי חשובים כדי לבא ולצעוק עד מתי.

—

בניסן נולד עם ישראל בצאתו מארץ מצרים ובניסן נולד נשיא דורנו, רבם של כל ישראל – הרבי מליובאוויטש. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל, אומרים רבותינו זיכרונם לברכה.

הרבי אגב, נולד בערב שבת קודש, השבת היא מעין עולם הבא וגם היא קשורה לגאולה העתידה.

פעם נכנסו ליחידות אצל הרבי זוג עם ילדם ביום בו מלאו לו שלוש שנים. הרבי הסביר להם שיש שלוש סיבות לשמחתם ביום זה: שמחת העם כולו שנולד יהודי חדש; שמחת ההורים שבורכו בילד ושמחת הילד בבואו לעולם. שאל האב את הרבי כיצד אנו יכולים לחגוג זאת כשעדין אין לנו מושג מה ייצא ממנו, ענה הרבי: הלידה מסמנת את הרגע בו נכנסת הנשמה לגוף ומאחר שהנשמה קשורה ישירות לקב"ה, יש סיבה טובה לחגוג כבר עכשיו.

רגע הלידה הוא סימן לתחילת שליחותינו על פני האדמה, שליחות שמטרתה להפוך את עולמינו החומרי לכלי לביטוי הקדושה. על הפסוק בתחילת פרשתנו "אישה כי תזריע" אומר האור החיים הקדוש כי זהו רמז לעם ישראל ולגאולתו: אישה היא כנסת ישראל, תזריע היא העבודה של עם ישראל. על ידי עשיית מצוות ומעשים טובים מגיע השלב של "וילדה זכר", הגאולה תיוולד כתוצאה מהחיבור של עם ישראל עִם בוראו על ידי קיום המצוות (מלשון צוותא וחיבור).

—

הרבי הכריז גם על יום הולדתה של הרבנית חיה מושקא החל בכ"ה אדר, כיום של חג עבורנו בדיוק כמו שיום נישואיה לרבי הוא היום בו "נתקשרתי אליכם ואתם נתקשרתם אליי". כחודש לאחר הסתלקותה סיפר לנו הרבי על יום הולדתה ו"רענן" וחידש עבורנו את מנהגי יום ההולדת.

כבר אז הבנו כי להבדיל משאר אומות העולם, זמן הלידה וההתחדשות של האיש היהודי והאישה היהודייה, הוא היום בו בחר הקב"ה להוריד את נשמתו לעולם ולהלבישה בגוף כדי שתוכל לממש ולהגשים שליחותה.

קוראים תמיד בחודש ניסן – חודש של צמיחה והתחדשות, חודש הגאולה – את פרשת תזריע. "אישה כי תזריע וילדה זכר". הגאולה היא צמיחה ולידה. אי אפשר להסתפק ברצון, בכוונה או בהתרגשות, צריך "ללדת" – לעשות. כדי להביא את הגאולה, צריך לנקוט פעולות שיביאו ללידתה של "נשמת משיח".

^את הגאולה יש ללדת. אי אפשר להסתפק במחשבה בלבד.