-
פעולת הניגון – סיפור אמיתי מתיכון ערבי ביפו
כשנפתחה הדלת, לא האמנתי למראה עיני: קבוצה של 12 בנים, באמצע חדר הכיתה, נלחמים את מלחמת חייהם: צועקים קריאות קרב בערבית, קורעים מחברות וספרים אחד לשני. בנות הכיתה, שכולן עם מטפחות על ראשיהן עומדות כל אותו הזמן מסביב לבנים הנלחמים, קוראות קריאות עידוד ומלבות את המהומה • סיפור מרתק מאת שושי פריאל, מרצה מבוקשת שהגיעה בטעות לביה"ס ערבי ביפו • לקריאה
ברצוני לספר סיפור מיוחד שחוויתי ומקווה שתתרגשו כמוני… שמי שושי פריאל . בעברי, שמשתי כמנהלת בית ספר בשכונת התקווה בתל אביב,לאורך כ20 שנה…
אני שייכת למגזר הדתי לאומי. (מעריצה ומעריכה אבל לא שייכת לחב"ד) לפני ארבע וחצי שנים יצאתי לגמלאות ומאז אני מלווה דירה של צעירות ללא עורף משפחתי. הדירה השייכת,ל עמותה לילדים בסיכון.
במסגרת עבודתי הנוכחית, אני מתבקשת מיד פעם, להעביר שיחות מוטיבציה לילדי בתי ספר תיכון בארץ, לפני יציאתם ,לימי התרמות לעמותות השונות, ברחבי הארץ.
לפני כשבועיים, התבקשתי להעביר שיחה בבית ספר תיכון בצפון תל אביב. כשהגעתי לשער בית הספר התברר לי, שטעיתי בתיכון ועלי להגיע לתיכון י"ב ביפו…. רק לאחר שהגעתי ליפו, הבנתי שנכנסתי לבית ספר ערבי דתי מוסלמי!!!
1000 תלמידים, מכתה ז' עד י"ב הסתובבו בחצר ביה"ס והביטו על האישה החריגה בנוף בית ספרם… לאחר שמצאתי את אשת הקשר – המורה נירן, מורה, שכולה עטופה בגלימה שחורה ורק עיניה השחורות מביטות אלי… התחלתי לצעוד אתה במעלה מדרגות הבניין, עד שנעמדנו ליד דלת הכתה, ששם המתינו לשיחתי 50 תלמידי כתה ט'.
כשנפתחה הדלת, לא האמנתי למראה עיני:
קבוצה של 12 בנים, באמצע חדר הכיתה, נלחמים את מלחמת חייהם:
צועקים קריאות קרב בערבית, קורעים מחברות וספרים אחד לשני .בנות הכיתה, שכולן עם מטפחות על ראשיהן עומדות כל אותו הזמן מסביב לבנים הנלחמים, קוראות קריאות עידוד ומלבות את המהומה…
שתי המורות שהיו נוכחות בכיתה, צועקות ומאיימות ואיש לא מקשיב להן. והכל מתרחש כמובן בשפה הערבית!
המרצה – שזו אני, עומדת מול כל המהומה הנוראית הזאת, לא מבינה מילה וממש אובדת עצות…
התחלתי לדבר עם עצמי: "תסתובבי ותצאי עכשיו מהכיתה ותודיעי לאלו ששלחו אותך שלא ישלחו יותר אף אחד למהומה שכזאת ולבית ספר שכזה…"
אבל, משהו פנימי אמר לי: " לא, אל תצאי, תעשי מעשה ואל תוותרי…" באותו רגע, הוצאתי את תיבת הנגינה הקטנה המלווה אותי לכל השיחות.
לחצתי על כפתור ההפעלה ונתתי למנגינת " ארבע הבבות" של האדמו"ר של חב"ד להתנגן בשקט…ואני עומדת ושותקת!!!
לא האמנתי למראה עיני: אט ,אט נפסק הקרב! התלמידים, החלו להתיישב על הכיסאות וכמו "סם הרגעה" שכל תלמיד קיבל, השתררה דממה מוחלטת בכיתה, כשכל התלמידים מתבוננים בתיבה המוזרה
ונרגעים מהניגון המופלא שהתנגן לו… התחלתי את שיחת המוטיבציה ואז, נשמע לפתע, הצלצול להפסקה…
אף תלמיד לא קם ממקומו…
סיפורו של ניגון!!
כתבות נוספות שיעניינו אותך:
-
הגדלה
אם היא היתה שמה להם ניגון אחר אולי זה לא היה קורה בכלל!
זה ה מילים ס י פ ו ר של ניגון !!!!!!! התרגשתיייי … ניגון זה דבר שנכנס לנפש !
🙂 תראי את הכוח העצום של הניגון!!! צריך להציע את זה לכל המורים והמורות בארץ להשמיע ניגון בתחילת השיעור
מסכימה איתך!!
ניגון ד' בבות הוא ניגון מאוד מיוחד!!!!!!
וקשה לי מאוד עם זה שהוא הושמע בבית ספר ערבי לתלמידים ערבים!!!
מה הבעיה? היום גם היהודים וגם הגויים מגלים את האור של היהדות בכללי ושל החסידות בפרט.
ניגון עושה משהו לא רק ליהודים.. אין שום איסור לשמוע לגויים ניגון
סליחה אבל את מגזימה!….
גם גויים עברו לקבל דולר מהרבי והרבי חייך ואמר ברכה והצלחה
אבל יש קטע שערבים זה עמלק…צריך לשאול רב נראה לי
אבל עדיין אפשר לראות את העוצמה של ניגון!!!!!!!!!
אין בעיה להשמיע ניגון אבל למה ד' בבות????
היום בחו"ל (לפחות במקום שליחותי) עובדים גם עם גויים- כל אלו שמתעניינים ומחפשים את האמת, וגם אלו שאביהם/סבם יהודים. הניגון משפיע על כל אחד וראינו הרבה סיפורים של השפעה עצומה על כולם בזכות הניגון! גם הגויים אומרים שזה משהו מיוחד! אולי הם לא מתחברים ממש כמו היהודים, אבל מרגישים שזה משהו מיוחד. (אולי באמת 4 בבות זה שונה ויותר קדוש מכל הניגונים)
(אגב, בארץ יש הבדל גדול בין יהודים וגויים. בחו"ל את גרה איתם וסביבם ומבינה שהם אנשים נורמלים ורגילים..מי שגרה בחול תבין אותי יותר…)
מהמהם!! כמו שאומרים .. אלוקותתתתתת!!!