מכירים את זה שעולה לכם לפעמים מחשבה הזויה וסוריאליסטית באמצע החיים: ומה אם כל זה חלום? ומה אם אני בעצם חולמת? וכל מה שקורה פה עכשיו לא באמת קורה כי זה חלום?

ואז אני מתחילה לגעת בחפצים ולמשש אותם כי אם אני ארגיש משהו מוחשי אולי זה סימן למציאות , אבל היי, גם בחלום הדברים מוחשיים, כמו התחושה הזו שנופלים למטה, וזה כל כך אמיתי שמתעוררים בבהלה ומרגישים עדיין את התנופה של הנפילה למרות שהמיטה יציבה תחתנו. התחושה כל כך אמיתית ורק היקיצה מביאה איתה את צפירת ההרגעה- רק חלמתי.

לפעמים, מתחיל אצלי לופ סוריאליסטי של מחשבות שרגע, אם אני חולמת את זה איך זו שאיתי מדברת איתי עכשיו על נושאים שאובייקטיבית גם היא חווה אותם? אולי אנחנו חולמות חלום משותף? וככה המחשבות האלה מתערבלות בראש כמו עיסה סמיכה שאי אפשר להפטר ממנה עד שצלצול טלפון, או קריאה לישיבה או זמן להוציא את הילדים מהגן, משהו מנער ומוציא אותי מהמקום הזה.

וזה תמיד קצת מפחיד ואחרי זה מגיעה המחשבה המרגיעה שוואלה, זה לא חלום. זו המציאות. העולם סביבי חי ונושם וזה הדבר האמיתי. נרגעתי.

ואז בא הרבי, עם שיחה מלפני שנולדתי בכלל ומושך לי את השטיח מתחת לרגליים באיבחה אחת: גברת, את כן חולמת. כל זה, חלום. ולא סתם חלום, חלום רע!

וכלשון קודשו:

"כאשר חושבים על הגלות, צריך לדעת שהיא חלום, ומכיון שנמצאים בחלום הגלות, חושבים שזוהי המציאות. אולם יש לדעת, שכל ענייני הגלות הם רק חלום, והמציאות האמיתית גם בזמן הגלות היא הגאולה"

(שיחת הרבי ש"פ פינחס ה'תשד"מ).

וואו, זה מלחיץ. הרבי אומר לנו שאנחנו תקועים בחלום רע, חלום של גלות, שמצד אחד הוא לא אמיתי בכלל, מצד שני, אנחנו שם נאבקים כדי להתעורר ממנו. ושוב זה מזכיר את הרגע הזה, שמתעוררים מסיוט ושואלים, רגע, זה היה באמת או חלמתי את זה? ונרגעים- כן, זה היה רק חלום.. מזל…רק חלום רע.

אז איך זה לחיות בחלום רע? חלום שיש בו שחיתויות, שלטון קלוקל, סיאוב, פריצות, תאוות בצע, טיפשות, יצרים שליליים ושאר מרעין בישין? לא קל בכלל. קשה מאוד אפילו. המציאות נראית מרה ולא משאירה מקום לאופטימיות אבל אז באה ההבלחה, שרגע, זה רק חלום. זה לא באמת. זו מציאות של גלות ארוכה, מרה, מעייפת, טורדנית ומכלה את הכוחות, אבל זה עדיין רק חלום.

נכון שזה נראה נורא מציאותי ונורא מוחשי, ואנחנו חשים זאת על בשרינו, וזה העולם שמקיף אותנו יום אחר יום ולילה לילה. אבל ככה זה בחלום, מאוד מוחשי. עד שאתה מתעורר, מנגב את הזיעה ואומר: מזל, זה היה רק חלום.

וזה מה שחייב לקרות לנו. שנתעורר כבר מהחלום הרע הזה. שנבין שמנהיגים כושלים, מציאות ביטחונית רופפת, איומים מלחמתיים, ייאוש ופירוד, שנאה ואלימות הם בעצם תעתועי שווא. שמישהו יקרע בשנייה את התפאורה הגרועה הזו ונגלה שזו אכן רק תפאורה ומאחורי הקלעים מסתתר העולם האמיתי, כפי שהוא באמת, והחדשות הטובות בכל העניין הן שזה עולם נפלא. עולם של גאולה.

כל מה שצריך זה להתעורר!