-
האם צריכים לשלם בנפרד בפגישות?
בדיוק כמו שאין צורך לומר לקבצנית שהמטבעות שנותנים לה אינם לשם קידושין, כך אין בעיה לשלם על המשקה שהוזמן, כיון שמדובר בנוהג שבעולם ואין בכך כל חשש שהדבר יתפרש כתשלום לשם קידושין • לסיפור המלא
את הסיפור הבא סיפר הרב לוי יצחק גרליק משכונת קראון הייטס כשנשאל על המנהג להקפיד שלא לשלם האחד על השנייה בפגישות, אלא כל אחד משלם על המשקה שהזמין לעצמו:
היה פעם ראש ישיבה ליטאי שבכל ערב יום כיפור היה נוהג ללכת למקווה עם תלמידיו. מחוץ למקווה הייתה יושבת קבצנית קבועה שמקבצת נדבות בערב יום כיפור. מידי שנה היה זורק הרב לתוך הקופה שבידה מספר מטבעות לצדקה ולוחש לה משהו באוזן.
כמובן שתלמידיו של הרב התפלאו מאד: מה לוחש הרב לקבצנית לאחר שמשלשל את המטבעות לקופתה?
שנה אחת החליטו התלמידים לחקור את הנושא בעצמם. הם אזרו אומץ ופנו לקבצנית שתספר להם מה לוחש לה הרב מידי יום כיפור?
הקבצנית הפשוטה השתוממה ובאמת לא הבינה. "אין לי מושג", היא אמרה. "הוא לוחש לי משהו מוזר… הוא זורק את המטבעות לתוך הקופה ולוחש "זה לא לשם קידושין, זה לא לשם קידושין"…
התשובה, אמר הרב גרליק, היא פשוטה. בדיוק כמו שאין צורך לומר לקבצנית שהמטבעות שנותנים לה אינם לשם קידושין, כך אין בעיה לשלם על המשקה שהוזמן, כיון שמדובר בנוהג שבעולם ואין בכך כל חשש שהדבר יתפרש כתשלום לשם קידושין.
כתבות נוספות שיעניינו אותך:
-
בס"ד
נכון!זה ממש מוזר שיש בחורים קמצנים שמחפשים לא לשלם!זה נוהג העולם!הבחורה מספיק מתאמצת לבוא,להתאפר,להתלבש טוב,שהבחור קצת יהיה מאנצ' מקסימום הוא יכול לקחת כסף מהוריו/להביא לחבר ואח"כ לקחת,
כמו שנותנים לכלה מתנה לפני חתונה וזה לא קניין כך גם כאן אם חשוב לבחור הוא יכול למצוא היתר.
אני בכלל לא מבינה מה פה השאלה? מי אמר שבפגישות צריך לקנות כיבוד? אני התחתנתי ללא כיבוד בפגישותת וב"ה חיה באושר עד עצם היום הזה…
בס"ד
דיברו פה על מים לא על כיבוד…למרות שבפגישות מתקדמות,שזה אורך יותר שעות בחור אכפתי דואג לקנות לבחורה,כדי שלא תהייה רעבה.
איפה האהבת ישראל כשזה מגיע לשידוכים?
מה פתאום משפיע, זו שאלה לרב מורה הוראה בלבד! וכל אחד יעשה מה שרבו יפסוק לו וזה הכל
את מתכוונת שהמשפיע ממציא …?…?…? באם הוא לא יודע אז הוא שואל או מפנה…
מעניין …
ב"ה,
לא מבינה למה עושים מכך עניין גדול כ"כ…..
זה לא כ"כ קשה לקחת איתי כסף לפגישה ולקנות לעצמי…..
ובקשר לנאמר לעיל:
לא יודעת למה התכוון בדיוק הרב הנ"ל. אך יש הבדל עצווווום בין נתינת פרוטות לצדקה לקבצנית ברחוב- שבזה באמת אין שום חשש לעניין של שידוך ונישואין, לבין בחור שקונה משהו לבחורה בעת פגישה לצורך שידוך!!!
הבעיתיות שיש בכך היא רק כאשר הקניה נעשית במסגרת הקשורה לענייני שידוך. שנפגשים בהקשר לשידוך- אז זה יכול להתפרש כקניין.
וגם אם עפ"י הלכה אפשר למצוא לכך היתר. יש בחסידות את העניין של "חסיד"- שזה לפנים משורת הדין.
ויש מושג חסידי שנקרא: 'עס פאסט נישט!!!!' (לא מתאים)
ובעניין של שידוכים ונישואין צריך כל כך להזהר כך שלא יזיק להדר!!!
נקודה למחשבה!
העיקר שיהיה במזל טוב!
הגיע הזמן שהדברים יתבררו בצורה מפורשת ובהירה ללא כל השמועות והסיפורים האלו…
אולי מישהי תרים את הכפפה ותעלה לרשת שולחן ערוך לענייני פגישות ושידוכים??? שדכניות איפה אתן כשצריכות אתכן……???
לרעיה היקרה תשאלי את המשפיעה שלך זה הכי פשוט וקל, אני לא מבינה מה יש להסתבך?! בהצלחה!
זה מצחיק שככה קובעים על פי סיפור, אני יודעת על המון רבנים/משפיעים שאומרים לא לשלם.
אז אפילו מצד זה שיש חלק שאומרים שמותר וחלק שאומרים שאסור עדיף להחמיר לדעת אלו שאומרים לא לשלם(ככה לפי דעתי)
נ.ב בכדי להגיע לפגישות אנו זקוקות קודם כל שדכנית שהיא שליחה טובה ואכפתית אמתית.
אשמח לקבל שמות של שדכניות אכפתיות מניסיון שלכן איתן, ולא סתם שמות שלא מתייחסות…
[email protected]
בעניין משלוח מנות בפורים כתב הרמ"א (שו"ע או"ח סי' תרצה ס"ד): "ואשה תשלח לאשה, ואיש לאיש; אבל לא בהפך, שלא יבא איש לשלוח לאלמנה ויבואו לידי ספק קידושין, אבל במתנות לאביונים אין לחוש".
ומסביר המגן אברהם (שם ס"ק טו): "ספק קידושין – פירוש שיאמרו שזהו סבלונות [=מתנות שנהוג שהחתן נותן לכלה אחרי הקידושין] וחוששין לקידושין [שמא קידשה קודם לכן]. אבל מתנות לאביונים הוי מעות וליכא למיחש לסבלונות [כי לא נהוג שחתן נותן לכלה כסף אחרי הקידושין]. וגם ליכא למיחש [במתנות לאביונים] שקדשה במעות הללו [כעת] שהרי צריך שיאמר בפני ב' עדים הרי את מקודשת".
נמצא שאכן שכסף (במקווה, בחנות וכדומה) אין חשש לתת; קידושין אין כאן – כי לא אמר "הרי את מקודשת", וגם 'דמוי סבלונות' שאחרי הקידושין אין כאן – כי כסף אינו סבלונות. אבל 'אוכל' – מאחר והיה נהוג לתנו כסבלונות – נתינתו לאישה – אפילו למצוות משלוח מנות – מעלה חשש שמא קדמו לו קידושין והדבר אסור לכתחילה. ועל אחת כמה וכמה כאשר מטרת הפגישה היא לשם עניין של נישואין.
אם הרעיון של הרב גרליק היה נכון – שה"נוהג שבעולם" ורמת החשש שהנתינה תתפרש כקידושין – הם הקובעים, מדוע אסרו לתת משלוח מנות לאישה, והרי כולם יודעים שהיום פורים ונתינת סלסלה של מיני מגדנות ניתנת לשם קיום מצוות היום ולא לשם קידושין, ובכל זאת הרמ"א והמגן אברהם אסרו זאת. והטעם כנ"ל – החשש אינו שיפרשו שהנתינה עצמה היא קידושין, אלא שמא זוהי מתנה הניתנת לאחר שכבר נעשו הקידושין. ואם במשלוח מנות חששו לכך – קל וחומר בפגישה.
כל טוב סלה