שאלה: איזה סגנון סיפורים כדאי לספר לילדים? האם אין בעיה בסיפור שמספרים על צדיקים וחסידים שיש שם גם דמויות שליליות, כמו גניבה, רצח וכד' (סיפורי גבורה על מסירות נפש) וזה יכול להפחיד את הילדים או להראות להם דוגמא שלילית?

תשובה: הרבי מלך המשיח מספר אודות הבנות של הרבי הריי"ץ בצעירותן. המלמד (המורה) שלימד לא רצה להפחיד אותן עם מעשי ניסים ומסירות נפש וכו'. הוא ניסה למתן את הסיפורים ולהלביש כל דבר שיובן גם בשכל. אמר לו הרבי הריי"ץ; "ילד יהודי צריך להתחיל בחינוכו דוקא עם סיפורי מסירות נפש, ודוקא זה מתקבל אצל ילד יהודי" (תורת מנחם תשמ"ט כרך ב' עמ' 291)

מכאן ניתן ללמוד שלא רק שאין בעיה בסיפורי מסירות נפש לילדים אלא אדרבה, נדרש להחדיר בילדים סיפורים כאלו.

סיפורים כאלה קיימים לרוב ומודפסים בספרי חב"ד לדורותיהם, כמו לדוגמא, 'ספר הזכרונות', הנכתב על ידי הרבי הריי"ץ ומיועד במיוחד לילדים.

חשוב להבהיר; בדרך כלל, ברוב הסיפורים, גם אם יש פרטים מזעזעים, הם מאדירים ומעצימים את הצדיקים ומשפיל את הרשעים. לכן חשוב כן *להיצמד לפרטים המקוריים של הסיפור* ללא דילוג או עיגולי פינות.

זאת ועוד: ישנם כאלה, המציגים או מתארים את הדמויות השליליות באופן כזה שדמויות אלה הם עיקר הסיפור. חשוב להראות ולהדגיש בסיפור את מעלת הדמויות הקדושות, ואת מעלת עבודתם הקדושה.

—

משיבים: הרב שלמה רייניץ והרב נתניאל זיס – קבוצת וואטסאפ  שו"ת חינוך אמהות