תוכן והגהה: הרב שלמה רייניץ – מנחה הקורס ׳מנהיגות בחינוך׳ שיטת חינוך במשנת חב"ד. עריכה: מכון ליב"ה.

שאלה:

הבן שלי – בן 16 לא רוצה ללמוד ולא מעניין אותו מבחנים. בנוסף, הוא רוצה פלאפון לא כשר ולהיות עם חברים. עכשיו הוא גם רוצה ללכת לפנימיה. מה עושים? האם לאפשר לו ללכת לפנימיה? האם לתת לו פלאפון לא כשר?

תשובה:

בכדי לענות על השאלה, נקדים בשתי הקדמות:

הקדמה 1: הדבר העיקרי והיסודי ביותר בדרכי החינוך הוא, שהמחנך צריך להכיר היטב את המחונך על מנת שיוכל להתאים את החינוך למחונך. בקונטרס כללי החינוך וההדרכה (פרק ז׳) הרבי הריי"ץ מתבטא בחריפות על מחנך שלא מתאים את דרכי החינוך שלו אל מצבו ומהותו של המחונך ומנסה לעשות את המחונך יותר טוב ממה שהוא יכול להיות (במצבו העכשווי), "הנה הוא מקלקל אותו, ער וועט אים אראפשלאגען פון וועג" (תרגום חופשי: ומוריד אותו מהדרך).

זאת אומרת; הדבר הראשון בעיסוק החינוכי ובכדי לענות על השאלה המדוברת, צריך להכיר היטב את המחונך, את רמת החיים החסידית בבית ובקהילה בה הוא חי ועוד. רק לאחרי שכבר מוחלט אצל ההורים מה הם הדרישות החינוכיות המותאמים אליו, יהיה מקום לשאול מהי הדרך הנכונה לדרוש ולהצליח בחינוכו והדרכתו של הנער בעזרת השם.

הקדמה 2: בהקשר לגיל הבגרות, מביא הרבי קו כללי, ביחס להתמודדות בגיל זה:

"יש כאלו שמנסים בכל מיני אופנים לתקן את הנוער, אך אינם מצליחים. והסיבה לכך – מפני שרוצים לתפוס את הנוער על ידי האחיזה בלבושים או בגוף והחיצוניות שלהם, ולא מתעסקים למצוא את הדרך לנפש והפנימיות של הנוער. ולכן, אין פלא בכך שלא מצליחים – כי, כשמתעסקים עם החיצוניות, אזי נשארים עם החיצוניות, ואילו הענין העיקרי שמושל ושולט באדם – השכל שבמוח והרגש שבלב – הרי זה נשאר כפי שהי' קודם ההשתדלות" (שיחת י"ט כסלו תשכ"ז)

מכאן רואים שפעולות החינוך בגיל הזה, צריכות להיות עם דגש להשפעה פנימית. השפעה פנימית יכולה להיות רק לאחר שמכירים היטיב את המחונך ומתאימים ספציפית אליו דרך חינוכית ייחודית.

כעת נענה על גוף השאלה: בפועל, מכיון שמדובר כאן בנושאים מאוד רגישים; הנער כבר הגיע לגיל 16, והוא רוצה דברים שמאוד לא קל להתמודד איתם. יש לו רצונות חזקים מחד ומצב של משבר לאידך, לכן, לא מספיק קווים כלליים מנחים, כי דרכי הפעולה צריכות להיות מותאמים ביותר לאותו הבחור הספציפי. מה שצריך לעשות במצב כזה הוא, לגשת ולהתייעץ עם מחנך שההורים יכולים לסמוך עליו.

מחנך שהוא: 1) מתעסק עם נוער בגיל הזה. 2) יש לו הצלחות בזה.  3) עדיפות גבוהה למחנך המכיר את הנער, אם מהקהילה או מהמוסד החינוכי שלמד שם בעבר.

לאחר שההורים ביררו והחליטו על מחנך מסויים, חשוב מאוד שבאמת הם: 1) יסמכו עליו ויתנו אמון בדבריו. 2) ישתפו פעולה ויבצעו את הדברים.

*

מנהיגות בחינוך – קורס אינטרנטי מקיף ופרקטי בחינוך הילדים. היכנסו לקישור כעת והירשמו: http://tinyurl.com/l5xck5g

לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר; 0523977054