עפרה בדוסה, מגזין עטרת חיה

בשנת תשנ"ו פורסם ספרו הידוע של הרב סימון ג'ייקובסון "הדרך לחיים של משמעות". אל הרב ג'ייקובסון זרמו מכתבים רבים מקוראים וקוראות שהוקירו תודה על הספר שאכן נתן להם משמעות והאיר את חייהם.

באחד המכתבים התגלה סיפור מיוחד ומרגש מאת אישה בשם נחמה כהן שבשנת תש"ו, כילדה בת 5 תושבת קראון הייטס, זכתה לפגוש את הרבי "כשהוא עדיין לא היה רבי ונהג לטייל בשכונה".

הנה המכתב במלואו:

שלום הרב ג'ייקובסון.

כל הכבוד על הוצאת הספר "הדרך לחיים של משמעות". הספר הזה עושה קידוש השם גדול, ובעיקר מציג את הרבי באופן הנכון והיפה.

נולדתי בקראון הייטס ב–1940, ילדה יהודיה ממשפחה מסורתית. הייתה לי זכות גדולה ומזל מה' להכיר את הרבי מקרוב. הוא היה עבורי 'חבר' ילדות אהוב.

הספר שלך מביא לעיניי דמעות של התרגשות ותחושות עצומות של שמחה. הוא החזיר לי כל כך הרבה זיכרונות ואירועים שחשבתי שכבר נשכחו ממני.

הכרתי את הרבי כ"מיסטר" [= אדון]. בפעם הראשונה שפגשתי בו, שאלתי את הרבי לשמו. הוא השיב לי, אך לא הצלחתי להבין. ככל הנראה אמר ששמו שניאורסאהן. משהבחין שאני לא מצליחה להבין, אמר לי הרבי שיש לנו שמות דומים ושאל אם אצליח להגיד את השם 'מנחם'. את זה הצלחתי לומר, אז הוא אמר לי לקרוא לו "מיסטר מנחם".

רק כשראיתי תמונה של הרבי משנת 1950, הבנתי ש"מיסטר מנחם" האהוב שלי הוא…הרבי – אותו רבי שהיה דמות מוכרת בסביבה שלנו. שמעתי עליו הרבה והייתי מבקשת עבורו בתפילותיי, אבל אף פעם לא קישרתי שאני גם מתפללת עבור אחד מהחברים הטובים והיקרים ביותר שהיו לי.

כשפגשתי את "מיסטר מנחם" על מדרכות השכונה באמצע משחק או סתם תוך כדי הליכה, הוא נהג להתעניין אילו ספרים אני קוראת.

כשהייתי בת שבע (אביב של שנת תש"ח), נחשף בפניי עולם הספרות הבדיונית. אהבתי אותה כל כך ונתתי לרבי תקציר על שני סופרים שבדיוק קראתי את ספריהם: רוברט היינליין ואייזק אסימוב. סיפרתי לרבי מה זה מדע בדיוני, והוא התעניין ברעיון שילדים לומדים מדע דרך סיפורת. אמרתי למיסטר מנחם שהוא חייב לקרוא את הספרים האלה ושהוא יאהב אותם, ובתשובה הוא ענה לי שהוא קורא רק ספרים יהודיים.

כך מידי פעם נפגשנו ברחובות השכונה והיינו משוחחים. באחת הפעמים סיפרתי למיסטר מנחם על 'סדרת המוסד' של אייזק אסימוב, המספרת על מוסד סודי שייסד פסיכו היסטוריון בשם הארי סלדון ומטרתו הייתה ליצור עולם מושלם.

בפעם הבאה שנפגשנו, מיסטר מנחם אמר לי שהוא קרא את הספר, דבר שהדהים אותי, וביקש ממני להתרכז בספרים של אייזק אסימוב ולא של היינלין (ובצדק). הוא המשיך וסיפר לי שהוא כתב לאייזק אסימוב ושהסופר ענה לו בחזרה. נדהמתי שהסופר המפורסם אסימוב ראה לנכון לענות למיסטר מנחם (עוד לא ידעתי עם מי אני מדברת).

מיסטר מנחם, הלא הוא הרבי, שאל אותי אם אני רוצה להקים איתו מוסד כמו זה שאסימוב כתב עליו בספרו. עניתי שבעיניי זה רעיון נפלא והתחלתי לקפוץ בשמחה ולצעוק: "אני רוצה להצטרף אליך! אני רוצה להקים איתך ביחד את המוסד הזה! בבקשה, בבקשה, בבקשה!", הוא השיב לי שאני יכולה ונפרדנו לשלום.

•

והוא אכן הקים את המוסד הזה; את תנועת חב"ד, את מוסד השליחות, דואג להפוך את העולם הזה למושלם בכל רגע, בגאולה האמיתית והשלמה.