שלום וברכה לכל נשי ובנות חב"ד שדואגות לנו מרחוק ומתפללות עלינו.

רציתי לשתף אתכן קצת במצב שלנו פה באוקראינה הסוערת והדוממת.

כיום, יש ערים נצורות – מוקפות בכוחות צבאיים רוסיים, שמקיפים אותן מכל עבר. כבר יומיים יורדים למקלט ועולים ממנו על בסיס שעתי. מקלט? התכוונתי לחניון הקפוא שנמצא 3 קומות מתחת הקרקע. אנחנו גרים בבניין של 26 קומות – ירידה לחניון פירושה בקומות על גבי קומות שיורדים אותם ברקע האזעקות והטילים. הוטל כאן "עוצר". מותר לצאת רק לדברים דחופים מאד וגם אז – עם מסמכים מיוחדים. כל זה כי מפחדים מצנחנים רוסים שטוענים שצונחים כבר אל תוך העיר. בערב, מהשעה 20:00 אסור בכלל לצאת עד 6:00 בבוקר. יש החשכה בחוץ. הכל נמצא בחושך מוחלט.

אבל, על אף המצב – רואים במוחש שאלו ימות המשיח – כולם נושאים עיניהם ליהודים. במקום מצב שבו היהודים יפחדו על חייהם – כולם כאן באוקראינה, בטוחים שהאלוקים של היהודים יציל אותם. יש לנו דוגמאות מוחשיות לכך. למשל, בשבת יצאתי עם הבת הקטנה שלי לבית הכנסת. השומר בפתח הבניין שאל אותי – "אתן חוזרות, כן"? אמרנו לו שבטח ואנחנו רק יוצאות לבית הכנסת. אז אומר לנו השומר – שואלים פה כל הזמן אם משה (בעלי, השליח) פה, אם הוא פה – אנשים (גויים!) אומרים שהם רגועים. ענינו לו שכמובן שאחרי בית הכנסת נחזור מיד בחזרה.

ובאמת ראינו בשבת שרחובות העיר ריקים – כמו עיר רפאים. אין מכוניות ואין רעש רגיל של שיגרה. האנשים היחידים שהיו ברחוב, היו יהודים שהלכו להתפלל. יצאתי בלי מסמכים וחשבתי לעצמי שאם יעצור אותי שוטר אני אסביר שאנחנו יהודים – ואנחנו הולכים לבית-הכנסת ובשבת אנחנו לא יכולים לקחת מסמכים. ברוך השם, יש פה אהדה גדולה ליהודים וידענו שאם נגיד כך לשוטר אז הוא יבין את זה. יודעים פה מה זה שבת ובדרך כלל אין עם זה בעיות.

אנחנו פה מתפללים ביחד עם כולם. מחזקים את היהודים שנמצאים פה. בשבת אמרנו לעצמנו שלכבוד פרשת שקלים אנחנו נתנו את מחצית השקל שלנו – נשארנו עם הקהילה באוקראינה. והיהודים אכן מאד מעריכים את הקרבה הזאת, את העובדה שאנחנו נשארנו פה איתם ואנחנו איתם למרות הכל. עצם זה שנשארנו – גרם ל"ויקהל" – הייתה פה שבת מלאה בבית הכנסת. יהודים שאפילו מראש השנה לא ראינו הגיעו לתפילה. כולם מרגישים בבית הכנסת את האמונה ואת התפילות. זה מה שמחבר אותנו זה מה שעוזר לנו. אין ספק שזה שהשלוחים נשארו – מאוד מאוד מאוד מאוד מחזק את כולם שלא נשארו לבד.

אפילו ראיתי קבוצה של גויים שהגיעו לבית הכנסת והיו דיבורים אצלם וחששות – האם היהודים כבר הוציאו את ספרי התורה מבית הכנסת. אם לא הוציאו את ספרי התורה מבית הכנסת – סימן שהכל בסדר.. זאת אומרת שאפילו הגויים נושאים עיניים ליהודים ולתפילתם. בודקים מה היהודים עושים. וכל הזמן מתקשרות אלי גם נשים לא יהודיות – והן שואלות – מה אומרים אצלכם? מה יהיה? אתם מתפללים? אוקיי אז אלוקים איתכם אז הכל בסדר…

אנחנו כמובן מתפללים ביחד עם כולם ומקווים שהמצב ההזוי הזה יעבור מהר, שאף יהודי באוקראינה לא יינזק ולא יפגע.

מחכים ביחד עם כולם למשיח. להגיע לבית המקדש. תתפללו עלינו ותהיו איתנו – זה מחזק מאד!

האם את רוצה להגיב? לשתף? את רוצה לחזק? הוסיפי תגובה כאן למטה והשליחה – שושי וובר – תקרא את תגובתך!