״אני חיה על ניסים, השנה עוד לא נגמרה אבל מה שעשיתי בה לא היה בהתאם לציפיות״.

המילים הללו הגיעו מכיוון בלתי צפוי, בסיום תפילת מוסף בשבת בבית הכנסת בשכונת הרבי. אמיליה נראית מלכותית בלבושה ההדור והצנוע, וחיכיתי לשמוע את סיפורה של הצעירה התמירה.

זה היה בעיצומו של שבוע ימים שבו ליוויתי קבוצת נשים במסתרי עולמה הרחב של חסידות חב"ד. הלוקיישן: בית רבנו שבבבל (כינוי לחצר הרבי ב-770 ניו יורק) הזמן: חודש אלול, והנפש: במיצוי הכיסופים המאפיינים את ימי חשבון הנפש.

הנשים סיפרו סיפורים מעוררי השראה, גם אמיליה. היא זמרת בעלת קול פעמונים, החודר לעמקי הנשמה. לפני שש שנים התחרתה בארץ על במת האקס פקטור (תוכנית ריאליטי של שירים) כשלראשה רעמת תלתלים אדומה, וכל השופטים העבירו אותה פה אחד לשלב הבא. והנה היא כאן איתנו, מסכימה לתת את קולה בשיר בסעודת מלווה מלכה, מותירה אותנו דומעות כשקול המלאכים שלה מנסר שערי שמיים במילים שכתבה למנגינת ״אשא עיני אל ההרים״.

השיא היה כשסיפרה על הנס ותשובתו הברורה של הרבי לבן הבכור שמחלים מהמחלה הארורה.

ומדיבורים – לקבלות. קיבלנו החלטות טובות לשנה החדשה, וגם אמיליה סיכמה: ״יש עוד זמן, אני עוד מאמינה, ובכל אופן כל בדיקה ותשובה חיובית זה נס גדול״.

בפרשת כי תבוא לא רק אומרים, אלא "עושים". מביעים הכרת תודה במצוות הבאת ביכורים לבית המקדש. ביכורים, אלו הפירות הראשונים והטובים מכולם. למעשה, אנו מביעים את הכרת הטוב שלנו לה' בכל יום, החל ב"מודה אני לפניך", דרך התפילה, ברכת המזון, ועוד. וגם אצל אומות העולם, המכירים בקב"ה כבורא העולם, יש עניין של הודאה לה' על האוכל וכו'. אולם בביכורים יש דבר מיוחד. בביכורים אנו מביעים את התודה במעשה: מביאים את ראשוני הפירות שגדלו בשדותינו (משבעת המינים שבהם נשתבחה הארץ), "לפני ה' ", לבית המקדש.

בכך אנו מבטאים את ההכרה המלאה שגם כעת, כשכבר יש לנו את השפע הזה, הרי "לה' הארץ ומלואה" – הכול שייך לקב"ה. ובכך חודרת תחושת השייכות המוחלטת לה' ותחושת הכרת הטוב, בכל ישותנו – במחשבתנו (כוונה), בדיבורנו ("מקרא ביכורים") ובמעשינו.

ישראל הם "ביכורים" של הקב"ה – ובשבילם נברא העולם. כמאמר חז"ל שכל יהודי חייב לומר "בשבילי נברא העולם". כל יהודי, אפילו תינוק שאינו יודע לדבר, ויהודי שעדיין אינו מקיים תורה ומצוות והוא בגדר "תינוק שנשבה" (אדם שבשל חינוכו וסביבתו – התנהגותו אינה על פי דרישות התורה).

לכן עלינו לקרוא את "מקרא ביכורים", המבטא הבעת תודה לה' על חסדיו עימנו עוד מלפני מתן תורה: כשיעקב ברח ללבן וניצל ממנו, וכשבני ישראל היו במצרים. כי עוד לפני שהייתה לעם ישראל שייכות גלויה לתורה, ה' היה עימנו, משום שאנו ה"ביכורים" שלו בעצם מהותנו.

רגע לפני השנה החדשה, אם ברצונך להפוך אותה למוצלחת ואותך למצליחנית, בדקי מה השאיפות שלך, אך לפני כן – הכיני את רשימת התודות שלך, ובין לבין צרפי גם כמה החלטות וקבלות טובות שיעשו את הדרך אפשרית ומעשית יותר. כי עכשיו, אחרי מערכת סוערת של בחירות, זה בדיוק הזמן להצדיק את עצמנו כבכוריו של הקב״ה ולהתחיל לבחור נכון. במה את מתחילה?