תודה לה' זכיתי. זכיתי להיות שם, אצל הרבי ב-770!! חודש תשרי הוא חודש שלם עמוס בחוויות אינסופיות, מלא וגדוש בתפילות, שיעורים התוועדויות, ניגונים ועוד ועוד (המידה המדויקת? תלוי עם כמה ילדים בדיוק את באה וכמה את משאירה- כל סעיף יותר קשה מהשני…) בחודש תשרי ה' נותן לנו אוצרות בחביות, אנחנו ממלאים את המזוודות עד להתפקע, מלאים באורות, באלוקות,

רוחניות ואז— זה מתחיל עוד מהרגע שאת יודעת שהיום זה היום האחרון, ממשיך בשדה התעופה עם שתי הילדים שכן לקחת, במטוס כשאת גם אמורה לספק להם תעסוקה לכל שעות הטיסה פלוס תעסוקה לשעות חניות הביניים, עובר דרך הרגע בו נושקים גלגלי המטוס לאדמת ארץ ישראל הקדושה וכלה רק ברגע שבו את עולה על המטוס חזרה לארץ ישראל.

התקופה הזאת באמצע, התקופה בין חזרה "הביתה" לתשרי לחזרה "הביתה" בתשרי שאחריו היא תקופה שבה יורדים לכלים- את כל האורות, כל מה שקיבלנו בתשרי אנחנו מורידים למטה לבית שלנו, לילדים שלנו, לבעל שלנו ואפילו לדברים הדוממים (שמהזמן שלא הייתי בבית הם צועקים…) כביסה, כלים (גשמיים..) ואפילו הקירות של הבית.

התיישבתי ברגע של שקט (איזה רגע זה? רגע אחרי שנגמר המריבות שאחרי חלוקת המתנות וכל אחד יושב עם ה'צעצוע' שלו ומתחיל להתחבר איתו.. הרגע הבא של שקט הוא הרגע שאחרי גמר כביסות כל המזוודות וטיפול ראשוני בבית שכל התהליך הזה נגמר רק אחרי שבוע..) ללמוד איזה שיחה

***

בפרשתנו, פרשת לך לך הקב"ה מבטיח לאברהם "לזרעך אתן את הארץ הזאת" לאחר שאברהם מתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה חוזר ה' על הבטחתו ואמר: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" מאותו רגע ארץ ישראל נהייתה נחלתנו, שייכת לנו, אפילו בזמן הגלות – ההבטחה "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" קיימת בשלימות. השם "ארץ ישראל" מבטא לכאורה שני הפכים. מצד אחד "ארץ"- ארציות, גשמיות. מצד שני "ישראל" שמו הנעלה של העם היהודי שמבטא עליונות וגבהות. גם השם "ארץ הקודש" מנוגד לכאורה- ארציות וקדושה?!

הרבי אומר שדווקא כאן מתבטא תפקיד העם היהודי- לעשות מהארציות קודש, מארץ כנען – ארץ ישראל. תפקיד היהודי הוא לקדש את שכלו ורגשותיו, לכבוש אותם ולשעבדם לעבודת ה'. תפקיד היהודי הוא לפעול שגם החיים הגשמיים והארציים של היהודי יתקדשו ויהיו חלק מעבודת ה'

***

רגע, רגע. עכשיו ממש עברתי 'תשרי' כל כך הרבה רוחניות, הרי בעצם אומר שכל התפקיד שלנו זה לעשות מהחיים הגשמיים קדושה- כלומר, "מאך דא 770", להביא לכאן את כל הקדושה!! אבל רגע, איך בכלל אנחנו יכולים לעשות את זה? לחבר בין עליונים ותחתונים, ארציות וקדושה?

***

הרבי אומר שהיכולת הזאת שלנו היא בגלל שגם אנחנו כאלה!! על היהודי ה' אומר "כי תהיו אתם ארץ חפץ" גם כאן יש את שתי הקצוות- ארץ- ארציות, התחתון ביותר, חפץ- תענוג ותשוקה של ה'.

הבעש"ט מוסיף ואומר על הביטוי ארץ חפץ: כשם שלעולם אין ביכולתנו להעריך את ריבוי האוצרות הטבעיים השוכנים במעמקי האדמה כך איש אינו יכול לשר את האוצרות העצומים הטמונים בתוך ליבו של יהודי. מבחוץ – זה נראה ארץ אבל דווקא משום כך הסתיר בתוכה הקב"ה את האוצרות הכי גדולים.

***

אבל אני בכלל לא מרגישה את זה! כשאני רק ואה את ערימות הכביסה, הכלים, הלכלוך, בעיות החינוך והמשמעת וגם- העבודה אני מרגישה שהארציות שולטת על הכל ולא משאירה לי טיפה מקום לרוחניות!! כמה החלטות קיבלתי ב'תשרי'? כל האורות כאילו נעלמים ונשטפים בתוך כל הגשמיות הזאת!

***

הרבי אומר לנו שגם כשנראה שהגשמיות היא זו ששולטת בכל והארץ נראית 'ארץ כנען' אין להתרשם מכך, אלא יש להתהלך בארץ ולבטא את השליטה עליה ואז מגלים שבעצם היא כבר ארץ ישראל- לזרעך נתתי- כבר נתתי

***

אז יש לי כוח, ואני לא מתבלבלת, את כל הכוחות שקיבלתי אני משקיעה כעת במשימה החדשה שהרבי הטיל עלינו להכין את העולם לקראת משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
(על-פי שולחן שבת, כרך בראשית)