היי אני מושקא, בת 21.
כבר מגיל קטן ידעתי שאני אצא לשליחות. כמובן שבשלב הפגישות החלטנו שנצא, עוד לא ידענו לאן, אבל ידענו שזה יקרה, ובשנה שנתיים הקרובות.
בינתיים הספקתי לסיים את הלימודים, ובאמצע אלול נולדה דבורה לאה הקטנה שלנו. מכאן, האפשרויות פתוחות, צריך רק למצוא מקום מתאים, ואנחנו שם.
קצת נחתי בחודש שאחרי הלידה, עם ארוחות מפנקות משפרה ופועה כפר חב"ד ועוזרת פעם-פעמיים בשבוע.
ברקע בעלי מחפש הצעות למקומות, חשבנו בהתחלה הודו, אבל היא סגורה כרגע למטיילים, ולא ברור מתי בדיוק תיפתח, הצפי כל פעם נדחה ונדחה.
בכל אופן מגיע יום כיפור ואני מחליטה שאני לא מסוגלת להישאר בארץ בחגים. אני רוצה מאוד לטוס לרבי, נכון, בקושי חודש אחרי הלידה, אבל אני מרגישה טוב, והיתה לי לידה מדהימה (בזכות ההכנה של נחמי סגל המדהימה, חייבת לציין) וגם אם לא אהיה כל הזמן ב770, עצם השהות שם תעשה לי טוב, במיוחד לפני היציאה לשליחות.

באמת היה לי מאוד טוב שם, אבל זה סיפור לפעם אחרת. בכל אופן שמענו על המדינה שאף פעם לא היה בית חב"ד והחלטנו שחייבים לכתוב על זה לרבי לפני הטיסה חזרה לארץ. בום תשובה מדהימה מהרבי באיגרות קודש, לאדם שהרבי הריי"ץ אמר עליו שיש לו כישרונות מיוחדים וממילא חייב לנצל אותם כי עצם זה שהרבי אמר עליו, זה נותן לו תוספת כוח ואפשרות לנצל את הכישרונות שלו.. ועוד עניין, של מסירות נפש, שהיום היא לא מסירת החיים, אלא מסירת הרצון, לעשות משהו שהוא קשה.

זהו, מכאן, חזרנו לארץ ותוך חודש(!) ארזנו את הדברים, מכרנו את הרהיטים שקיבלנו בחתונה, עשינו קניות של מוצרים כשרים, נפרדנו מבני המשפחה והחברים, וטאק-אנחנו על המטוס ל-אתיופיה, ומשם ל-וינדהוק, בירת נמיביה. מדינה בדרום מערב אפריקה.
ידענו שיש כאן קהילה יהודית, שלא מקיימת פעילות יהודית כל כך, עקב עזיבת משפחות רבות את המקום, ועקב הקורונה אפילו הבית כנסת המקומי סגור.
ידענו שבשנים האחרונות המדינה הפכה ליעד מבוקש לתיירים, יש כאן ספארי גדול ומיוחד, דיונות חול נדירות ועוד נופים מרהיבים.
אבל לא ידענו מה קורה במדינה מבחינת אוכל כשר, כמה יהודים באמת יש כאן ואיך זה מבחינת מקווה טהרה. ידענו רק שכאן צריך להקים בית של הרבי שליט"א מלך המשיח ולהביא לכאן את אור הגאולה.
נחתנו הישר לתוך החום המדברי של נמיביה ל"גסטהאוס" פשוט ומכאן התחלנו לחפש דירה מתאימה לבית חב"ד.
בגלל שיש כאן איזורי פשע, היינו צריכים להתמקד רק על שכונות בטוחות, בהחלה חיפשנו רק בשכונה אחת, לאט לאט התברר שיש עוד כמה. דיברנו עם עשרות מתווכים כדי למצוא בית שיתאים לבית חב"ד, עם מקום מרווח לסעודות שבת ואירועים, ועם קומה נפרדת למשפחה. והגענו למבוי סתום, נראה ששום דבר לא מתקדם.
ובדיוק אז הכרנו יהודי יקר, שהוא ומשפחתו כל כך שמחו שנפתח כאן בית חב"ד עד שהאמא לא נרדמה בלילה מרוב התרגשות, מפה לשם מצאנו את עצמנו אחרי ארבעה ימים חותמים חוזה על הבית תוך כדי שהם מסדרים את כל הניירת האפשרית שהחוזה יעבור בשלום..
בין לבין, במקומות שהיינו, עם תנור טוסטר אובן קטן, התחלתי להכין חלות בשישי, ובעלי יצא לחלק אותן ליהודים שגרים כאן, כשכל שבוע הכמות רק גדלה, אנשים קיבלו את זה בדמעות בעיניים.

ברוך השם כשנכנסו לבית חב"ד היינו צריכים לרהט אותו מאפס ממש, זה היה שבוע שבו רצנו מחנות לחנות כדי שיהיה בבית הכל לפני חנוכה. ותוך כדי גם הזמנו כמה אנשים אלינו הביתה להכיר אותם.

ביום שישי נחתו אצלינו שני תמימים אלופים שבאו לעזור בפעילות. מייד אחרי הנחיתה החלו בהטבלת כלים במשך מספר שעות בנהר הסמוך לעיר בשמש הקופחת.

ביום ראשון ערב חג החנוכה הם נסעו לעיר החוף במדינה שגם בה מתגוררים יהודים, שבעה משפחות יהודיות נוספות להביא להם חנוכיות. ולדאוג שגם להם יגיע אור הגאולה.
כשאנחנו מוודאים שבעיר הבירה כמובן, וינדהוק, לא ישאר יהודי אחד שלא קיבל חנוכייה ונרות.
היה חנוכה עמוס פעילות ברוך ה', בכל יום משהו.
מסיבת חנוכה לקהילה המקומית, דוברי אנגלית.
מסיבת חנוכה ועל האש לישראלים.
הדלקות בבתים של משפחות כאן.
והשיא ביום האחרון של החג, כשקיבלנו סוף סוף אישור, שעבדנו עליו מאז שהגענו, להדליק חנוכייה ברחוב העיר, כמו שהרבי רוצה. הגיעו להדלקה כ50 איש!!
חנוכה נגמר, אבל הפעילות רק התחילה, ככל שהפעילות גדלה, רואים רק כמה צריך יותר..
המטרה הבאה שלנו היא להקים כאן מקווה מפואר, שיעודד את הנשים היהודיות כאן לטבול בו, (בינתיים הן טובלות בנהר קר במרחק למעלה משעה נסיעה)
במקביל אנחנו עובדים על שחיטה כשרה וחלב ישראל שיהיה ליהודים כאן אפשרות להשיג אוכל כשר.
והדבר הכי חשוב על יצירת קשר עם כל יהודי שנמצא כאן, בין אם זו מטיילת שנמצאת פה לטיול, בין אם זה איש עסקים או אשת השגריר.. וכל יהודיה שגרה כאן.
כי בדיוק בשביל זה הרבי שליט"א מלך המשיח שלח אותנו.

מצורפות תמונות מהמסע שלנו —

מסיבת חנוכה לישראלים

מוצאים יהודים בסוופקמונד

הדלקה מרכזית בפארק בעיר בנר שמיני

מסיבת חנוכה לקהילה היהודית

מבנה הבית חב"ד