עשרות משלוחי מנות עם קונספט מפתיע, הפנינג מתנפחים וכיף לילדים, קריאות מגילה וכמובן – משתה ושמחה עד דלא ידע!

אחרי חנוכה שהיה אירוע ראשון שלנו כאן היו עוד כמה אירועים קטנים, אבל פורים, כך ידעתי, זה צריך להיות ה-דבר. זה החג היהודי שמכניס שמחה בכל המצוות, וזה הזמן שלנו, לפתוח את לבבות האנשים. השתדלתי להכין כמה שיותר דברים מראש ולהקפיא. כדי לחלק את העומס, וגם כדי להצליח לעמוד בזה, יחד עם טיפול בדברים השוטפים, ודבורה לאה המתוקה. לדוגמה את העוגות למשלוחי מנות הכנתי כמעט הכל שבוע קודם, והכנסתי מיד אחרי צינון ראשוני למקפיא. כך חלק גדול מהעבודה כבר ירד. שזה בכלל סיפור, עד שמצאנו תבניות בגודל המתאים, לא היה משהו עם חור. הפתרון שמצאנו היה לקחת קופסאות שימורים, וכוסות זכוכית חסינות חום ולשים במרכז, פתרונות שחוסר ברירה מייצר.

לפני פורים, ערכנו מפגש לילדים, להכיר גם להם את הנס שהיה, ולחבר אותם עם החג. כאן אין חופש בפורים ואל כולם יכולים להגיע לקריאת המגילה בבוקר, ולכן גם הלכנו לבתים ולבתי עסק בפורים לקרוא בהם את המגילה. ביום שני היה המפגש, קצת אחרי הלימודים. התחפשנו, שמענו את סיפור המגילה, כשאחר כך הילדים בחרו בין ליצור יצירה עם סיפור הנס (שהבאנו במיוחד מהארץ) או לקפוץ בטרמפולינה לצלילי "ויהי בימי אחשוורוש". בצד הוגשו פירות טרופיים מרעננים ונשנושים קטנים.נהננו מכל רגע.

ללי הקטנה התחפשה לבמבי קטן, תחפושת של חיה טהורה שהזמנו דרך האינטרנט במיוחד, כי אין מה לעשות, התחפושת של הילדים זה מה שעושה את כל האוירה.. התחפושת שלה גם מתאימה לנוף פה בנמיביה, לפני כמה זמן נסענו לאחת הערים כאן, ובדרך ראינו הרבה איילים ו'במבי'ס קטנים.
בכל אופן כולם התלהבו לראות את התחפושת, וזה ממש הכניס לאווירה.

לקראת פורים, אחרי חודשים שחיכינו לאניית משלוח של דגים מנורבגיה, פתאום קיבלנו טלפון שהמשלוח הגיע. זה היה ממש כמה ימים לפני החג. כך שלסעודה היה שפע של אוכל ברוך השם. הכנו את המשלוחי מנות המיוחדים- עוגות השושנים שהכנו שבתוכם אחר כך הכנסנו בקבוק בירה מייצור מקומי של העיר. נקרא בירה וינדהוק, וכך נקרא המשלוח, שמחת פורים משושן הבירה ועד לוינדהוק בירה.

בפורים היתה התרגשות גדולה כשנפתח בית הכנסת העתיק והיה מניין לקריאת המגילה. ניצלתי את הזמן כדי לחזק את הקשר עם היהודיות במקום. לדבר איתם, ולהתעניין בהם, כי כל אחת כאן היא ממש אוצר. ומאחורי כל אחת יש סיפור מיוחד. למחרת אני הכנתי את הפיניים האחרונים לסעודה כשבעחי השליח, יצא לרגש עוד יהודים, ולהפתיע אותם במקום העבודה שלהם, עם כוסית לחיים, משלוח מנות, וקריאת המגילה. כשהאפריקאים מסביב מסתכלים בהפתעה גמורה..

בסעודה עצמה, הלבבות נפתחו, ותהליכים שלוקחים שנים, פתאום קרו לנו מול העיניים. גילינו שאין דבר כזה יהודי רחוק. בכל אחד יש את הניצוץ היהודי שבוער בו, רק צריך לגלות אותו. ובפורים כשמורידים את כל המסיכות, מתגלה המהות האמיתית של היהודי. סיפור מיוחד היה באמצע הסעודה, אחרי שסיפרנו את העניין המיוחד עם מרדכי, שלא כרע ולא השתחווה להמן, אפילו שזה היה סכנת מוות. אחת הנשים פתאום התרגשה מאוד וסיפרה לנו שלפני שנים כשהיא היתה קטנה בבית הספר, היא למדה בבית ספר קתולי, וההורים שלה לימדו אותה שכשכל החברים בכיתה משתחווים לאותו האיש, לה אסור לעשות את זה.

התרגשנו יחד איתה לראות איך גם יהודים, שלא זוכרים כמעט את התורה והמצוות, בוער בהם הכוח של מרדכי היהודי. הדגשנו את הנקודה שבכל דור, וגם בדור שלנו יש את מרדכי היהודי של הדור, שהוא מדריך ומנהיג אותנו איך לנהוג. ובדור הזה הוא אומר לנו שאנחנו צריכים רק לדאוג לקבל פני משיח. ולהתכונן לכך שמשיח מגיע בכל רגע.

לסיכום, היה פורים ממש גאולתי בנמיביה, ואין ספק שאין לנו אפילו קצה של מושג מה פועלת כאן השליחות של הרבי שליט"א.

אשרינו שזכינו להיות בצבא השלוחים שלו!

קריאות מגילה בבתי היהודים

התחפושת גם מתאימה לנוף פה בנמיביה 🙂

הפנינג פורים לילדים, ולאימהות😉

חוברת מושקעת עם סיפור המגילה

הכנת עוגות למשלוחי מנות

הכנת אוזני המן

שושן הבירה

בבית הכנסת העתיק מחזקים את הקשר עם יהודי העיר

מבט מלמעלה

ברוך ה' היה מניין לכבוד החג!

תחפושת של חיה טהורה, שהצלחנו להשיג במשלוח מיוחד