הימים ימי חורף קשים, הגשם והשלג הרבים הפכו את הדרכים למשובשות, מלאות בבוץ טובעני. רבי מאיר מפרמישלאן עושה את דרכו לעיר בה מתגוררים חסידיו. אחת לתקופה היה מסובב בעיירות, כאשר בכל מקום היה בית קבוע בו היה מתאכסן בזמן שהותו בעיר. ובעיר זו זכה לכבוד ביתו של עשיר העיר. ר' מאיר כבקי ורגיל הגיע אל הבית ונכנס אל חדרו.

חיש מהר נפוצה השמועה כי צדיק בא לעיר, ונהרו החסידים אל סלון הבית, להמתין להכנס ליחידות אל רבם. והימים ימי חורף קשים, והבוץ טובעני… ובסלון המכובד בבית העשיר יושבים חסידים בערדליים מלאות בבוץ. אך ליבם לא שט לכך. עד שחזר העשיר מעסקיו אל ביתו ויראה את הבוץ הדבק ברהיטים ובשטיחים ובווילונות, ונמלא חימה. התפרץ אל חדרו של רבי מאיר ובזעם הטיח בפניו: "צווה לחסידיך להסתלק מן הבית ולנקות את עצמם לפני שנכנסים לכאן מהבוץ הנורא הזה". רבי מאיר היסה אותו, ביקש ממנו לשבת כי ברצונו לספר לו סיפור:

מעשה ברוקח, שהתנכר ליהדותו, כל העבירות שבעולם עשה הוא. ערב אחד, יצא מבית המרקחת אל ביתו, כאשר בדרכו הוא שומע קול צעקות: "הצילו, הצילו". והימים ימי חורף קשים… ניגש הרוקח אל עבר הקול וירא עגלה שקועה בבוץ טובעני, כאשר רק ראשו של האיש עוד מציץ מחוץ לשלולית הבוץ. ליבו היהודי לא נתן לו לעזוב, והחל לעזור לטובע להיחלץ. והבוץ קשה עד מאד! בעבודה מאומצת הצליח לחלצו, ויחד חילצו את המרכבה עם הסוסים, וכן את הסחורה.

לימים, נפטר אותו רוקח. והגיע לבית דין של מעלה, שם פסקו את דינו לגיהנום. אך המלאך הטוב לא אבה לוותר. מיד הזכיר את היהודי אותו הציל הרוקח מבוץ קשה. אך לא היה בכוחה של מצווה אחת להכריע את הכף.

המשיך המלאך וביקש להוסיף לכף הזכויות גם את אישתו וילדיו של היהודי הניצול שבזכות הצלתו הם לא הפכו לאלמנה ויתומים ה"י. אך גם זה לא הועיל. אף את המרכבה עם הסוסים והסחורה שניצלו מן הבוץ וזכותם הצליח הוא להתפרנס, הסכימו להוסיף לכף הזכויות. אך עדיין רחוקה כף הזכויות מכף החובות…

מה עוד ניתן לעשות? ההכרעה בבית דין עומדת לגיהנום, חרף המאמצים. מוגיע המלאך הטוב את ראשו, וקופץ בבקשה להוסיף את כל שלולית הבוץ שממנה ניצל היהודי וכל סחורתו. הבוץ היה קשה, והעבודה הייתה קשה, בוודאי ראוי הבוץ להישקל יחד עם המצווה. והופ! הכף הוכרעה לזכות! ב"ה! המאמצים הצליחו!

אך כעת התערב המלאך הרע ולא הסכים בשום אופן, הרי כולנו זוכרים כיצד קיטר אותו רוקח כאשר עמל בפעולת החילוץ מתוך הבוץ, וכמה התלונן על בוץ זה. לא מגיע לו שכעת יחשב לו בוץ זה לזכות אם כל כך התלונן וכעס ממנו.

על כן פסק בית דין של מעלה, יתגלגל הרוקח שוב לעולם בדמות עשיר שלו בית מפואר ונכסים. ויבחן כיצד הוא מתייחס לבוץ – אם הוא מוציאו משלוותו וגורם לו לכעס, אזי ירד הבוץ מכף המאזניים והוא ידון לכף החובה. אך אם הוא יצליח להעביר על מידותיו גם כאשר הבוץ ילכלך את ביתו היפה – אז ב"ה הכף תכריע לזכות. אותו יהודי רוקח – הוא אתה. כעת ההחלטה שלך – איך להתנהג במקרה זה..