המפגש העוסק בתקומה הינו מעין מסע דוקומנטרי-וירטואלי בטכנולוגיה של מציאות מדומה, בו צועדים המשתתפים לאורך ציר הזמן של יהדות אירופה המפוארת ששגשגה לפני המלחמה, החורבן העצום בשואה ורוח האמונה וקידוש ה' שעלתה מתוך האפר.

לאחר ההתכנסות, המפגש האישי והכיבוד העשיר נפתח הערב בדברי ברכה מיוחדים שנשאה מירי שניאורסון, מקימת "נפלאות מתגברות". מירי סיפרה על הבחירה דווקא ביום זה שנקבע ע"י הרבנות כ"יום הקדיש הכללי" ולא ביום השואה שחל בחודש ניסן – זמן שמח ונעלה שבו לא נהוג לעסוק בעצב ובאבל.

לקראת התכנית המרכזית "ניצחה הרוח" התייחסה מירי לשותפות הגורל ולאחדות החשובה כל כך בעמנו. דבר שבאופן מצמרר בלט גם במלחמה האיומה, בה כולנו היינו בסירה אחת והגזירות לא פסחו על אף אחד – ועד ימינו שבהם רק בכוח האחדות אנו יכולים לנצח.

לקראת המסע הרכיבו כולן את משקפי המציאות המדומה ויצאו לדרך. את מה שהתחולל באולם ברגעים אלה קשה לתאר במילים… השילוב בין המראות, הקולות וסיפורי גדלות הרוח היו מטלטלים והותירו רושם עז על המשתתפות. מתוך החיבור לחוויות ההן שאבו המשתתפות כוחות ועוז רוח, כל אחת ל"תקומה הפרטית" שלה.

מול התגובות שהגיעו מהנשים כבר במהלך הערב וממשיכות להגיע אל המארגנים, אי אפשר להישאר אדיש. היטיבה לתאר אחת הנשים שסיפרה שכבר ביקרה בעצמה במחנה השמדה, אולם זו, כדבריה "הייתה חוויה בלתי נשכחת. כמה שהיה קשה – היה מרגש! מול התמונות, המילים שאמרו הקדושים, גדלות הרוח והגאווה היהודית פשוט בכיתי!" ואחרת הוסיפה: "חוויה מעצימה ומטלטלת ששווה לראות, ולחוש את הסיום האופטימי שבתקומה".

נאחל לעצמנו ולכל אחת מהאלמנות שנזכה "לקום מעפר" ולהמשיך למלא את עצמנו ואת סביבתנו באור ובטוב!