הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא שניאורסון נולדה ביום שבת קודש כ"ה אדר תרס"א לאביה אדמו"ר הריי"צ ולאמה הרבנית נחמה דינה, בעיירה בבינוביץ' הסמוכה לליובאוויטש. הסבא אדמו"ר הרש"ב ששהה באותה עת בחו"ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם אשת אדמו"ר הצמח צדק ששני הוריה הם ניניו של אדמו"ר הצמח צדק.

גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה בליובאוויטש, בשנת תרע"ו עברו לרוסטוב, בשנת תרפ"ד ללנינגרד ובשנת תרפ"ח עברו לריגא.

בשנת תרפ"ז, כשנאסר אביה, הייתה הראשונה שהודיעה זאת למיועד להיות חתנה, הרבי, שהפיץ הלאה את הידיעה. לאחר שיצא גזר דינו של אביה לגלות בקוסטרמה, נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, וכאשר הודיעו על שחרורו, הייתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.

חתונתה

בו' כסלו תרפ"ט נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם הרבי בעיר ריגא.

ביום י"ד כסלו תרפ"ט נישאה הרבנית לרבי בעיר ורשה (פולין) ומסדר הקידושין היה אביה – אדמו"ר הריי"צ. ה"קבלת פנים" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת תומכי תמימים ווארשה בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה.

על השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו"רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את המאמר "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ-5,000 איש.

השושבינים היו: אדמו"ר הריי"צ ורעייתו הרבנית נחמה דינה, הרב משה הורנשטיין ורעייתו הרבנית חיה מושקא. במהלך הסעודה חולקה תשורה למשתתפים, צילום כתב יד קודש של אדמו"ר הזקן בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.

במקביל לחתונה שנערכה בריגא, נחגגה החתונה גם בעיר יקטרינוסלב אצל הורי החתן רבי לוי יצחק והרבנית חנה שניאורסון.

לאחר חתונתה

לאחר החתונה התגוררו הרבי והרבנית בברלין אך בשנת תרצ"ג עברו לפריז ולאחר כיבוש צרפת עברו לניצה.

בשנים אלו שימשה מעין 'מזכירה זמנית' של אדמו"ר הריי"צ תפקיד אליו קיבלה ייפוי כח כבר בשנת תרפ"ה, ניהלה קופת כספים וביצעה העברות של תמיכות כספיות על פי ההוראות שקיבלה מאביה, ואף חתמה על מכתבים של אביה.

עם פרוץ מלחמת העולם השניה, אדמו"ר הריי"צ פעל רבות להוציא את בתו וחתנו מאירופה הבוערת, ולאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב-כ' ניסן תש"א בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).

לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לפורטוגל, ושם עלו על ספינה שהפליגה לארצות הברית.

בכ"ח סיון תש"א, הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארצות הברית – יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס בנפרד.

כאשר במשפט הספרים שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.

בשנותיה האחרונות עסקה במבצע נרות שבת קודש, וגם עסקה רבות במוסד תן יד להכנסת כלה.

הסתלקותה

הרבנית חיה-מושקא נפטרה בכ"ב שבט ה'תשמ"ח לאחר מחלה קצרה.

לאחר שחשה הרבנית שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליו "ברוך אתה ה'… שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.

את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אלף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה לבית-העלמין בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, אדמו"ר הריי"צ.

מספרים, שבעת קבורתה התקרב הרבי לאנשי החברא קדישא ולחש להם משהו, ואנשים שעמדו יותר קרוב ראו שהרבי אף נתן להם משהו. לאחר כמה זמן נתגלה הדבר: כמה שנים לפני מישהו הביא לרבנית טבעת מאחותה הרבנית שיינא הי"ד, והרבנית שמרה עליו מכל משמר כיון שזהו היה המזכרת היחידה מאחותה הי"ד. ובעת קבורתה ביקש הרבי מאנשי החברא קדישא שיקברו את הטבעת יחד עם הרבנית חיה מושקא.

באותו יום, ייסד הרבי קרן על שמה קרן חמ"ש הממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.

בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "החי יתן אל לבו": פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות – הליכה בדרכיו שלהנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.

לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה בירושלים בשנת תשמ"ט "מכללת אור חיה" – מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.

כחודש לאחר הסתלקותה בכ"ה אדר (יום הולדתה), הכריז הרבי על מבצע יום הולדת שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך התוועדויות עם החלטות טובות.

הרבי ציין את יום זה שבו החלה תקופה חדשה בנשיאותו של נשיא דורנו, "שאוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר "צחצחו את הכפתורים" וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו".

קרן חמ"ש

בעקבות פטירת הרבנית חיה מושקא ייסד הרבי קרן בשם קרן חמ"ש שתעסוק בסיוע כספי למצוות הנשים – הפרשת חלה, נרות שבת וטהרת המשפחה. הקרן עומדת תחת מחנה ישראל ותחת הנהלת הרב יהודה קרינסקי.

אישיותה

הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, צניעות עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה – הרבי. ידוע שגם הייתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.

בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית הייתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה "כל כבודה בת מלך פנימה". רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.

משמעות שמה

חיה – מלשון חיים, שנלקחים ממקור החיים (עצמותו ית'), וממשיכים בבחינת הנשמה, עד שמגיעים לגוף כפשוטו, שזה מרומז באות ה' – ה' מוצאות הפה שנמשכים עד עשרה מאמרות. זה מרמז גם על כללות חיי הנשמה, וקשור בעיקר לחיות שמחיה את הגוף בדרך התלבשות פנימית.

מושקא – הוא שם בלועזית המרמז על מין בשמים, שזה שהשם הוא בלועזית מורה על בירור נעלה ביותר, וזה שהוא מין בשמים הכוונה על מקיף הנשמה שענינו הוא, כידוע, ריח.

הגימטריא של שני השמות היא ע"ת (470) – שזה מורה על העתים הטובים, וגם על העתים שבגלוי אינם טוב, ועל ידי העבודה של "לא תחטא", גם הם נהפכים לטוב.