זה הטור השלישי שלי כאן, כן גם אני סופרת, היום הכל נספר ומתוזמן ברמה של דקות ושניות, תשאלו את ה  waze שלי, אני מעבידה אותו ללא הפסקה בדרכים וגם לפני יציאה לפגישות כדי לסמן לי שלא אאחר…

השבוע החלטתי לרענן את הקשר הנשי של ספירת העומר. לפני שהחל ר' עקיבא ללמוד תורה היה רועה את צאנו של אחד מעשירי אותו הזמן. אך מעולם לא למד תורה ואף לא ידע צורת אות. ביתו העשירה והמלומדת של העשיר – כלבא שבוע – אמרה לרועה הבור: "אם תלך ללמוד בבית המדרש, אתקדש לך". אמר לה "הן". התקדשה לו בצנעה ושלחה אותו… ללמוד תורה, אלא מה. כאשר שמע זאת אביה זרק אותה מביתו ומידר אותה מכל נכסיו. אזכיר כי הייתה זו בתו היחידה!

לאחר 12 שנה בבית המדרש חזר ר' עקיבא בלוויית 12 אלף תלמידים עוד טרם נכנס לביתו שמע את אשתו סחה לשכנותיה שהקניטוה על חייה כאלמנה חיה. "הלוואי והיה יושב עוד 12 שנה ושוקד על התורה". מיד שב לאחוריו וחזר ליבנה – עיר התורה. כאשר חזר בשנית בלווי 24 אלף תלמידיו, יצאה לקבל את פניו. אמרו לה השכנות: "שאלי לך בגד והתכסי בו". ענתה להן: "יודע צדיק נפש בהמתו". פילסה לה דרך בין ההמונים עד שהגיעה אצל בעלה. נפלה על פניה ונשקה לרגליו. ניסו תלמידיו להודפה. עצר בהם רבי עקיבא ואמר: "הניחו לה. שלי ושלכם – שלה".

רבי עקיבא מגדולי ישראל אמר בפה מלא, כי כל תורתו ותורת תלמידיו שעל מותם אנו מתאבלים בימים אלו – שלה! של אשתו שמסרה עצמה על לימוד התורה.

רחל אשת רבי עקיבא ובתו של כלבא שבוע מלמדת אותנו כי כוחה של האישה בא לידי ביטוי לא רק בחינוך. אלא בהעמדת הבית שיהיה בית של קדושה. של תורה. הכוח הנשי לעשות זאת בחן ובלבביות ניתן לנו כמתנה מאת ה' – אישה יראת ה', היא תתהלל.

—

49 ימים רצופים אנו "סופרים את העומר" לאחר ברכה בשם ומלכות. מה מועילה ספירה זו? האם ראוי לנו להוציא את שם ה' מפינו לפני ספירת העומר? וכי הספירה מועילה במשהו.

לכל אחת ואחד זמן קצוב ומוגדר לחיות כאן על פני האדמה ולמלא שליחותו כאשר יום עובר מבלי שנוצל כראוי, הוא "יום מבוזבז". מחר אמנם יאיר יום חדש, אך את היום שעבר לא ניתן להשיב.

הספירה היום יומית הזו במשך שבעה שבועות נועדה להזכיר לנו את חשיבות הזמן. לפני הספירה אנו מברכים, לפני הברכה חייבים לעצור רגע ולחשוב: האם עשיתי משהו בעל ערך ביממה האחרונה? ומה אני מתכוונת לעשות ביממה הבאה עלי לטובה. על זה מברכים ומזכירים את ה'…

—

בסוף חול המועד יצא לי לקרוא חלק מעשרות מוספי החג. לא אסגיר את העדפותיי אך אספר כי את עיני לכד ראיון עם העילוי מלייקווד הרב איתן גרין, מי שעמד בראש ישיבת איתרי ותפרח. הרב גרין שיתף את קוראי המוסף במפגש (נכון לומר "יחידות") לו זכה אצל הרבי מליובאויטש בהיותו בגיל 24 בטרם נישואיו.

באותה יחידות  בשנת 1956 שארכה כמעט שעתיים! שאל אותו הרבי אם למד פעם חסידות. הסבריו כי ניסה פעם לחודש חודשיים אך הפסיק כי הרגיש שאינו יכול ללמוד משהו שאינו מבין עד הסוף

הביאו את הרבי להתעניין בגיל בו למד בפעם הראשונה 'בבא מציעה'. כאשר ענה כי החל בגיל 11, שאל אותו הרבי: האם הבנת בגיל 11 את מה שהנך מבין כיום?

הרבי הסביר לו, ובאמצעותו לכולנו, כי בכל פעם שלומדים תורה, נמצאים במצב תודעתי ונפשי חדש ומגלים אור חדש והבנה חדשה.

כל יום ויום של הספירה הוא יום חדש. יום שיש בו הזדמנות להארה חדשה. ובכל יום המדרג עולה ביחס ליום שקדם לו.

הי את. ספרת כבר היום? אל תשכחי לספור!

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו

[email protected]