היום נפתח בסיכום המבצע הגדול תחת הכותרת "מלחמה? זה משנה!".

תלמידות נרגשות עלו לבמה והציגו תוצרים מושקעים עליהם עמלו רבות. הידע והכישרונות שהפגינו הקסימו את כל הסמינר. שלב ההכרעה סירב להגיע והתוצרים חזרו על עצמם שוב ושוב לבקשת הצופות. קריאות עידוד פילחו את האוויר משך כל זמן התחרות. המתח היכה בכולן וקבלת ההכרעה שוב נדחתה. צוות השופטות יצאו להפסקת התייעצות והאולם רעש וגעש.

בזמן ההפסקה התחלק הסמינר לשכבות- שנה א' ישבה ללמוד שיחה של הרבי על העניין של "פדה בשלום נפשי" התלמידה מושקא הרמתי מסרה בטוב טעם את השיחה לחברותיה לכיתה ויחד העמיקו ונכנסו בעובי קורת היום. שנה ב' נכנסה לחדר בריחה אתגרי ומשעשע עליו עמלו בנות מוכשרות משנה ב'- דבורי לאופר, רבקי מרגליות וחני פינץ. חדר הבריחה היה בסימן היום- חג הגאולה כשהמוטיב ניכר בכל פסיעה בחדר. חלונות מושחרים, הוראות מרחוק, כניסות ויציאות חכמות התרחשו בחדר ונשמרו בסוד לקראת שנה א' שציפתה בקוצר רוח להיכנס לחדר המסתורי.

בהינתן האות, התחלפו הכיתות- שנה ב' התיישבה ללמוד את שיחת הרבי ליום זה יחד עם התלמידה סטערנה מיכאלשוילי כששנה א' נכנסת אל החדר האפל.

מהלימוד המרתק וחדר הבריחה המדהים ה משיכו התלמידות אל האולם הערוך בכל טוב כיד המלך- לסעודת יום טוב עשירה ומפנקת.

בשלב זה הפכה הסעודה להתוועדות חסידית כשהגברת רחל מיכאלשוילי התוועדה בחיות חסידית השמורה רק לה על ה"אני העצמי שלי" לפי התניא.

הדציבלים עלו וירדו, האווירה התחממה, שאלות גלויות עלו מכל עבר כשבסוף כולן הסכימו שאני האמיתי- הוא חלק אלוקה.

מועצמות ובהתרוממות הרוח יצאו בנות חנה לכבוש את העולם- להתכונן ולהכין לקראת הגאולה.

תם ולא נשלם הרושם מיום שכזה..

גוט יום טוב, לחיים ולברכה!