פסח של 5775 יחקק בדפי ההסטוריה של בית חב"ד קוזומל. חג שבו הרגשנו כל צעד וצעד ביציאת מצרים הפרטית שלנו… אבל בסוף יצאנו.

הרבה מניעות ועיכובים. כבר שלוש שנים שהמסעדה הכשרה באי תורמת לנו את האוכל לכל סעודות החג והשבת, בשנה הזו  המסעדה נסגרה, בהפתעה, כמה ימים לפני ערב החג.

איך מתכוננים לבישולים לכ600 יהודים בליל הסדר בתוך 48 שעות,  כשמעולם לא בישלנו כמויות כאלה? כשעוד אין הזמנות של כל הירק, ב"ה בניסים בשר ועוף היה.

ישבנו בעלי ואני כמו בכל שבוע לכתוב דו"ח לרבי הרגשנו שרק נס יציל את המצב מי שחי פה מבין למה,

הרבי הכריע.. ׳כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׳. המשפט הראשון הספיק לנו אפילו לא היה זמן לקרוא את כל המכתב פשוט נגשנו לעבודה כמובן עם חיוך בידיעה גמורה שנס בטוח יהיה פה.

להכין תפריט, לחשב כמויות, קילוף, חיתוך ושוב קילוף…

ועוד רשימה לא מבוטלת של פרטים שאסור לשכוח כדי שכל יהודי יקר ירגיש בבית.

הרבי שלח שליחים בדמויות של מטיילים שעזרו בכל פרט אפשרי, קהילה שלימה שנרתמה למשימה בפעם הראשונה בהסטוריה.

בין הבישולים מחליפים משמרות במשך 24 שעות, עובדים, מתנדבים והצוות במטבח הבית חב׳ד. איך ישאר כח אחרי כל זה לעשות פעילות בחג? בחול המועד? חייבים פינוק!

בצעד מפתיע למדי בעלי החליט לשכור סירת קטמרן אבל… רק לנשים הצדקניות שבדור, הפלגה שהפכה להתוועדות אחת גדולה,

השתתפו כ25 נשים ממש סוג של קיבוץ גלויות, האחת מישראל השניה מניו יורק השלישית מפלורידה הרביעית משיקגו… אבל נשמה יהודית אחת מיוחדת במינה שחיברה את כולנו כמשפחה אחת… זה כבר הספיק להשכיח את העבודה הקשה והלחץ והמתח..

הרבי פינק ובגדול, מי שחי כאן יכול להסכים שלמול הנוף הקאריבי והעוצר נשימה עומד מולו שק של נסיונות והתמודדות קשה, את הנוף רואים בעיקר בחלומות..

אך מקבלים את זה באהבה.

מאז בכל ערב נפגשנו לשיעור, לארוחה, סתם לאכול פירות ולנוח אחרי החג-  את הפסח הזה ארצה לזכור כל חיי… משפחת קוזומל הפסח הזה התרחבה ובגדול.

יום אחרי וכבר אפשר להגיד שממצרים יצאנו ברכוש גדול…

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!