לפני פורים השנה זכתה גב' לוי לראות בחלומה את הרבי. היא חלמה שהיא עומדת ליד חדרו הקדוש של הרבי והרבי מביא לה שרשרת זהב גדולה ומבשר לה שהיא תקבל זהב… נוסף לכך הרבי עשה 'הפרשת חלה' (כפי שהרבי היה נוהג לעשות עם המצות בערב פסח) והביא לה חתיכה.

גב' לוי הנרגשת ערכה התוועדות לנשות הקהילה במקום מגוריה וסיפרה על החלום המופלא. במהלך ההתוועדות היא גם ערכה הפרשת חלה.

מספר שבועות חלפו, והגיע יום הבהיר י"א ניסן. גב' לוי הזמינה להתוועדות בביתה מספר ידידות קרובות. במהלך ההתוועדות היא סיפרה שוב על החלום. אך את מה שקרה לאחר מכן איש לא היה יכול להעלות בדעתו.

אך כשעברנו דירה לפני קרוב לשלושים שנה, שמנו לב כי התכשיטים היקרים האלה פשוט נעלמו. חיפשנו וחיפשנו אך ללא הצלחה… משעבר זמן הבנו כי זו אבידה שאינה חוזרת והשלמנו עם המצב.

והנה, בימים אלה ממש הציעה לי בתי לפנות לפני פסח כמה ארגזים שעמדו להם במשך שנים ב'בוידעם'. התחלתי להוריד את הארגזים ולפנות אותם לאשפה, תוך כדי הצצה בתכולתם שמזמן כבר היתה חסרת ערך. אך מהארגז האחרון הציץ לו תיק-ארנק בלתי מוכר. בתוך הארנק שכן לו אחר כבוד צמיד מוכר… ולידו מטבע הזהב והשרשרת. ממש כפי שבישר לי הרבי בחלום.

ומה שהכי חשוב, היו שם דולרים שקבלתי מהרבי באותן שנים. וגם העתק מכתב מי"א ניסן תשמ"ה – לפני שלושים שנה בדיוק – אותו שלח הרבי לתלמידי בית ספר אור מנחם בצפת בו עבדתי באותה תקופה, במענה לאיחולים שהתלמידים שלחו לרבי לרגל י"א ניסן.

וכאן, הציגה גב' לוי את המטמון האבוד שהתגלה, וגם את המכתב של הרבי שצילומו מובא כאן בפניכם..