במסגרת ארועי חודש תמוז התשע"ה, הלא הוא חודש הגאולה, זכינו בנות מדרשת פנימיות למסע חוויתי בהנחייתו של הרב מויאל – שלקח אותנו לתחנות השונות בהיסטוריה של המוזיקה, מימי בראשית ועד לגאולה.

הרב מחזיר אותנו אל השנה השביעית לבריאה – השנה בה התחילה המוזיקה. יובל היה המוזיקאי הראשון, וכלי המיתר והנשיפה – כלי הנגינה הבראשיתיים.

הנביאים נגנו, והשתמשו במוזיקה, כדי לפתוח את ערוצי הנבואה.

תקופת הפריחה של המוזיקה היהודית,  הייתה תקופת בית המקדש.  ע"מ לעבוד את ה', ולהתקרב אליו, נהגו בני ישראל הנמאים בבית המקדש, לנגן בכלים שונים ולשיר שירה דתית.-

לאחר שנחרב בית המקדש הראשון (ואח"כ גם בית המקדש השני), פסקה המוזיקה, דממה השתררה בקודש הקודשים, ובני ישראל השתתקו.  הגאולה נראתה רחוקה מתמיד.

האימפריה הרומית שלטה בארץ ישראל, כמו גם במדינות אחרות באסיה, באפריקה וגם באירופה.  השליטים הרומיים לא הרשו את קיומם של המנהגים הדתיים והטקסיםל הם היו בני ישראל רגילים. את מקומם תפסו החכמה והפילוסופיה היוונית, שהיו מקובלים על הכובשים הרומיים.היהדות, מנהגיה וטקסיה – נדחקו אל השוליים.

מירושלים הפצועה, המדממת והדוממת – לקח אותנו הרב מויאל לאפריקה, שם מקובל היה לנגן בתוף הג'מבה.  תוף הג'מבה הוא בעל תדרים נמוכים, הידועים כמרגיעים את הטמפרמנט האפריקני הסוער.

מאפריקה, המשכנו לאמריקה – למושבות האינדיאנים, שנהגו לנגן על תופי טמטם וקונגס, תופים בעלי מקצבים עצבניים מעט, הידועים כמקצבים המתסיסים גם את הרגועים ביותר.

מבחינה דתית, אמריקה הייתה שרוייה בעלטה. רק בסיום מלחמת העולם השניייה, כאשר הרבה והרבנית היגרו לאמריקה, והתחילה  בה את פעילות חב"ד העניפה, לאט לאט הוארה היבשת כולה.

ומאמריקה, מחזיר אותנו הרב מויאל לארץ-הקודש, הלא היא ארץ ישראל עם חניית ביניים קצרה באירופה, בה אנו פוגשים בכלי המיתרים והנשיפה, המשמשים את נגני התזמורות השונות.

אנו שבים לארץ ישראל. המסע היה ארוך.  המוזיקה האלוקית של ימי בראשית, הפכה בזמן זה למוזיקה ישראלית ים-תיכונית, מוזיקה המייצגת את העמים השונים היושבים בישראל ובגבולותיה, חיבור בין סגנונות מוזיקה שונים, שעברו "ישראליזציה", או אם תרצו – "גיור".שירי האהבה הערביים, העצובים, נשמעים מעודדים יתר, הרגש היווני מאופק יותר.

עשינו דרך ארוכה מ"כינור דוד", ועד לניגוני  הטראנס של חב"ד,  הניגונים שמצליחים להחיות את קדושת ימי בראשית, ולהזכיר לנו, שהנה כעת, בעצם הימים האלה, כשנסתיימה עבודה מירוק הכלים וצחצוח החרבות, כשהגאולה כבר כאן עבור מי שיודע לראות אותה ולהנות ממנה.  משיח בן דוד נמצא בינינו, מתפייט, מנגן ומשמח. "בני ישראל, הגיע זמן גאולתכם  בבנין בית המקדש השלישי, בהחזרת עטרה ליושנה, גאולתכם. ושירתכם, כבימי בראשית, תאיר את ארץ הקודש, את העולם כולו, באורה של הגאולה השלימה והאמיתית, האוספת את בניה אל חיקה.

ושבו בנים אל ביתם, ואל גבולם. ושבו בנים אל עבודת הקודש והתפילה. אל ההודיה.

הודיה  לה' יתברך על הניסים והנפלאות, האותות והמופתים שבזכותם

נגאל עם ישראל.

יחי אדוננו, מורינו ורבינו, מלך המשיח לעולם ועד !!!