פרשת כי-תצא

" לא תראה את שור אחיך… והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך…"

מוישי ואהר'לה חזרו מהגן, בביתם חכתה להם הפתעה.

סבא עמרם הגיע לבקר. הוא הביא להם כל מיני מתנות מקסימות. רכבות ומכוניות, פאזלים וקוביות, אך אהר'לה ומויישי התלהבו במיוחד מהחיות.

סבא עמרם הביא להם חיות קטנות עשויות פלסטיק – פרה ושור גדי וסוס חמור ופיל ועוד כל מיני חיות נחמדות. מוישי ואהר'לה כל כך שמחו עד שפנו לשחק בחיות עוד לפני ארוחת הצהריים. היה זה יום שישי ואמא רק בקשה שישחקו בשקט ולא ילכלכו או יפריעו.

מוישי  זרק את הפר גבוה גבוה, וכשנחת הפר על הרצפה, התפרקה ממנו הרגל. מוישי רץ מייבב לאמא "אין דבר." הרגיע אמא ולטפה את ראשו. "נקנה בעזרת ה' פר חדש ביום ראשון…" מוישי נרגע והשליך את הפר לפח.

אחרי עוד כמחצית השעה של משחק, נכנס אהר'לה למטבח ומזג לעצמו כוס שתייה קרה. הוא ברך ושתה לרוויה ופנה לזרוק את הכוס לפח.

הוא התכופף וראה דבר צבעוני מונח בפח. הוא הסתקרן מאוד והוציא את המשחק שהתגלה כפר של מוישי.

אהר'לה לקח את הפר וראה שרגלו שבורה. "וואו! איזה כיף! אני יכול לקיים מצווה…עכשיו אני יחזיר את השור למוישי! " חשב לתומו אהר'לה. הוא החיש פעמיו לכיוון חדר הילדים וציפה לראות את מוישי המופתע מודה לו מקרב לב, אך כל תקוותיו נגוזו.

מוישי כעס. "למה הוצאת את זה מהפח?! כדי שאני התעצב יותר?" מוישי כמעט בכה.

לשמע הצעקות והבכי הגיע סבא עמרם לחדר. "מה קרה פה? ככה רבים על צעצועים? ואני חשבתי שתשמחו, אוי ויי…" נענעה את ראשו סבא כאות צער.

"סבא, סבא, אני לא מבין! רציתי לעשות מצווה, למה מוישי כועס עליי? הרי למדנו היום בגן שאסור להתעלם אם רואים חיה של אח פצוע בדרך צריך להחזיר אותה אל האח שלי!" עכשיו היה תורו של אהר'לה לכעוס. הוא רקע ברגליו והתיישב ברוגז על רצפת החדר.

הוא לא הבין מדוע סבא עמרם צחק, וסבא מצדו התפנה להסביר לו. כך נרגעו הרוחות וסבא עמרם הוציא סוכריות מתוקות מכסו.