מתקרבים לקו הגמר. בימים הקרובים יסתיימו להם חמישה שבועות של ספירת העומר וניתן לומר שעברנו כבר את רוב הדרך הארוכה העולה בית־א-ל. בתוך שבועיים פחות או יותר, נעמוד על קו הגמר, על יום החמישים – יום מתן תורה.

כל זה אחרי שצחצחנו ומירקנו את כל ארבעים ותשעה השלבים בדרך והשלנו מעלינו את מ"ט הקליפות שעטפו אותנו. עשינו זאת כדי להגיע נקיים ומוכנים למעמד הר סיני, למתן תורה, כמו כלה המתכוננת ליום חופתה בו תהיה מוכנה לקראת חתנה המיועד.

בשבת הקודמת זכיתי להתפלל בבית מדרשו של הרבי, ב-770 שבניו־יורק. עם סיום התפילה וקריאת התורה (והשנה קיבלתי את אחרי-קדושים במנה כפולה, גם בארץ וגם בחו״ל) יצאתי אל הרחוב הניו־יורקי כשבלבי עדיין גואה ההתרגשות של התפילה בד' אמותיו של הרבי. בחוץ, עוד בטרם התרגלתי לאור השמש, נתקלתי בכמה חברות משכבר הימים.

המשפט הראשון ששמעתי מהן אחרי שנסרקתי מכף רגל ועד ראש היה כאשר כפי הנראה עיקר המיקוד היה על הפאה והלבושים, היה "קיצרת את הפאה?". המשפט השני היה "וואו. תגידו, היא לא נראית ממש צעירה", והשלישי: "יפה לך הלוק הזה, ממש מצעיר". עוד רגע הייתי חושדת בהן כי תפרו מזימה משותפת לגייס או לרתום אותי למטרה נעלה, אבל ברגע הבא קלטתי את העניין…

למרות ועל־אף העובדה שכל אחת משלוש הנשים הללו היא פרסונה בפני עצמה עם סיפור משלה, כולן באחת עסוקות ועוסקות בטרנד החדש־ישן – 'מעגלים'. הפרויקט הזה מתבסס על־כך שנשים מתאספות אחת לשבוע בביתה של אחת מהן ולא משנה עד כמה היא מיוחסת או בעלת רמה כלכלית/מקצועית/עסקית גבוהה, והן עורכות לימוד משותף ומעגל בנושא צניעות.

שמעתן טוב מאוד. בעצם קראתן. כך נשים מתכוננות, כך הן מכינות את עצמן לחג השבועות בפרט ולחיים בכלל. אני בטוחה שלכל אחת מהן המתכונים הכי טובים של 'קנישס גבינה' או 'צ'יז קייק' משובחים והן אפילו מחליפות אותם בניהן ומתפארות בהן ובשולחנות החג המהודרים, אבל ההכנה והעבודה באה מבפנים פנימה במפגש השבועי בו כל אחת לוקחת על עצמה שינוי או החלטה טובה בנושא צניעות כדי להגיע למטרה, זאת אומרת לחג הממשמש ובא, לאחר שהיא עשתה תיקון או ויתור בתוכה.

—

טוב, נו, נכון שנותרו שתי שבתות לחג השבועות. אבל ברוב השנים קוראים את פרשת בהר יחד עם פרשת בחוקותי, אז אל תהיו קטנוניות איתי. עזרא הסופר תיקן שפרשת בחוקותי (ולפעמים כשהן מחוברות גם פרשת בהר) בה מופיעה פרשת התוכחה, תיקרא תמיד לפני חג השבועות, משום שזו הברית שעשה ה' עם ישראל על קיום התורה.

את הקשר בין הפרשיות הללו (בהר־בחוקותי) למתן תורה אפשר למצוא כבר בשמן – 'בהר סיני' – ההר עליו ניתנה התורה ואם 'בחוקותי' מלשון חקיקה, מה שרומז על האותיות החקוקות בשני לוחות הברית. וגם התוכן של הפרשיות הללו רומז על מתן תורה, כאשר פסוקי הפתיחה והסיום שלהן עוסקים בנושא הר סיני.

בפתיחת פרשת בהר כתוב "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר…". זהו פסוק ממנו לומד רש"י שכל פרטי התורה כולם ניתנו בסיני, ובסיום "אלה המצוות אשר ציוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני" וזה אגב הפסוק שחותם את ספר ויקרא כולו.

אבל מעניין שפרשת בחוקותי לא תיקרא לעולם בסמוך ממש לחג (מתן תורה) אלא לפניו. תמיד תבוא אחריה פרשת במדבר ותקדים את החג ולעיתים נדירות תבוא גם פרשת נשא ממש סמוך לחג. הסיבה הפשוטה היא כדי להפסיק בין החג לבין הקללות שב'בחוקותי'. סיבה נוספת ועמוקה יותר היא משום ש'במדבר' הוא המקום בו קיבלנו את התורה, כדי שנדע שהתורה היא "כמדבר הפקר" וכל הרוצה יכול לבוא וללמדה. התורה ניתנה דווקא במדבר, משום שמקום זה ראוי במיוחד לכך ומבטא את התכלית והמטרה של פעולת התורה בעולם.

—

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ושדרנית רדיו | http://www.miri-mychoice.co.il/