אור, גילוי, פנים שוחקות – המלך בשדה. עוצמתם הרוחנית של ימים אלה הורגשה במוחש במהלך המסע המיוחד של חוג הידידות של ארגון נשי ובנות חב"ד. מסע זה נערך בשנה השלישית להקמת חוג הידידות של ארגון נשי ובנות חב"ד בארה"ק, "הנשים מהשורה הראשונה".

"זכינו, זו הפעם השלישית, לצאת למסע קדוש ומיוחד, לאחר המסעות להאדיטש ולניעז'ין – לפני שנתיים, ולליובאוויטש – בשנה שעברה אומרת הגב' שיפי נפתלין, יו"ר חוג הידידות ומארגנת המסע. "השנה השלישית לחוג הידידות, והמסע השלישי, לצורך חיזוק ההתקשרות לרבותינו נשיאנו ולהנחיותיו של נשיא הדור".

וכך הן יצאו לרוסטוב, למסע בסימן "שתוליכנו לשלום", אל ציון הרבי הרש"ב, לביתו ולישיבת תומכי תמימים הפועלת במקום, ומשם המשיכו בעקבות ההיסטוריה החב"דית, לביקור מרתק בפטרבורג.

את עוצמת החוויה הרוחנית קשה לתאר במילים. קל יותר להתחיל מהסוף – מהמפגש עם החברות החוזרות. הן נחתו פיזית, אך טרם נחתו ברוחן… נפעמות, מרוממות טפח מעל הקרקע, הן משתפות בהצצה אל הרגעים המרטיטים שנספגו בתוכן במהלך המסע.

אור ליום שני, ב' באלול, סמוך לחצות הלילה, המריאו החברות לרוסטוב. הן נחתו השכם בבוקר יום שלישי, ומיד החלו בהכנה רוחנית ונפשית להשתטחות על הציון הקדוש של האדמו"ר הרש"ב נ"ע.

כהכנה להשתטחות על ציון הרבי הרש"ב, נלמד מאמר "החלצו", מאמר יסודי של הרבי הרש"ב, מפי גב' צפורה וישצקי, יו"ר ארגון נשי ובנות חב"ד.

לאחר ארוחת בוקר עשירה, נסעו החברות בהתרגשות רבה לביקור בבית הרבי הרש"ב. ההסברים מקרבים אל הלב את החיים שרחשו כאן לפני כמאה שנה. כאן התגורר הרבי הרש"ב, למד ולימד, הנהיג וניווט במסירות נפש למען בני דורו, ולמען הדורות הבאים. במקום מיוחד זה כתבו החברות פ"נ, ומשם נסעו להשתטח על הציון הקדוש.

גב' צפורה וישצקי משתפת: על הציון הקדוש חווינו רגעי שיא בחסידות, יש שלוש בחינות, עולם, שנה, נפש – המקום, הזמן, והאדם. על הציון הקדוש חווינו רגעי שיא בכל שלושת הממדים הללו – המקום הקדוש כל כך, ציון הרבי הרש"ב, הזמן המיוחד – תחילת חודש אלול, ימי רחמים בהם המלך בשדה, מראה לנו פנים שוחקות, אני לדודי ודודי לי, והנפש – היינו יחד בקבוצה מיוחדת ומאוחדת של חוג הידידות, נשים שמוקירות את הארגון שהרבי יסד עבור כל אישה ובת חב"דית, ומתגייסות להחזיק בו בתרומתן.

המושג 'אהבת ישראל' קיבל לאורך המסע משמעות מעשית חיה. מדי יום במסע נלמד שיעור בקונטרס "אהבת ישראל", לימוד שהוא בעצם אחת מהחלטות הכנס, והועבר מפי החברות הגב' אורלי טויטו, והגב' רות מיפעי.

גם גב' רינה גרשוביץ חולקת מחוויותיה: "בעודנו אומרות מענה לשון, מנגנות ארבע בבות ומבקשות עבור הכלל, בקריאת וקריעת הפ"נים הכללי והפרטי, הרגשנו בעוצמה את הזכות הנפלאה. זהו רגע גדול, ולא מובן מאליו, לזכות להיות במקום זה, שאך לפני כשלושה עשורים, להראות בו כל סממן יהודי היה בגדר סכנת נפשות.

גב' מלכי רוטשטיין מספרת: "לא שיערתי שגם המסע הזה יהיה כל כך מטלטל ומרגש. בפועל, כשהגענו לרוסטוב, אחרי ההכנה שערכה גב' וישצקי בלימוד מאמר "החלצו", ואחרי שהיינו בישיבת תומכי תמימים, וראינו את המקווה של הרבי שמימיו לא רוקנו מעולם, כאן, במים האלה טבלו הרבי הרש"ב, והרבי הריי"צ.

לעת צהרים ממשיך המסע, אל "עמק הנחש". בארץ שנראית כה זרה וגויית, רחשו חיים יהודיים וחסידיים. על אדמת 'עמק הנחש', נשפך דם יהודי כמים. "עשיו שונא ליעקב" מתגלה באופן הטראגי ביותר – במקום בו נהרגו רבבות יהודים במלחמת העולם השנייה. השפתיים רוחשות פרקי תהילים, לעילוי נשמת הקדושים.

אחרי בוקר וצהריים עמוסי רגשות, תפילות, וחוויות רוחניות – הגיע הזמן למנוחת הגוף. בחדרי המלון הנוחים, אוגרות החברות כוחות להמשך המסע. לאחר ההתרעננות, מחכה להן התוועדות חסידית מרוממת עם הרב יוסף יצחק חיטריק, משלוחי הרבי בארץ הקודש ומנהל סמינר 'בית חנה' בצפת אשר ליווה את המסע כולו והעניק רובד עמוק של הנהגה והדרכה חסידות, הלכה למעשה. דבריו גדושים בתוכן ובלחלוחית חסידיים, מועברים בטוב טעם וחודרים ללבבות.

זה המקום להודות לשליחה המסורה גב' פייגי סטולין שתחי' על הסיוע והעזרה בארגון הלוגיסטי טרם הגעת הקבוצה.

בשנת תרפ"ד, עבר הרבי הריי"צ מרוסטוב – לפטרבורג, לנינגרד דאז. בעקבות המסלול של רבותינו נשיאינו, ממריאה הקבוצה בבוקר יומו השני של המסע, מרוסטוב – לפטרבורג.

העיר הגדולה והסואנת, שידעה תהפוכות מדיניות רבות, מקפלת בתוכה חלקים צרובים בהיסטוריה חב"דית. יש בה מקומות שכל פעוט חב"די מכיר מהסיפורים – בתי הכלא האיומים, המבצר הפטרובלי, והנהר המקיף אותו, ה'שפאלערקע' ועוד. אבל החברות מעידות בהתרגשות, שאינה דומה שמיעה לראיה:

"הסיפורים שתמיד מספרים, מצטיירים במוחנו כציור דמיוני ורחוק, אבל להיות במקום עצמו זו חוויה שונה, מוחשית ומטלטלת" אומרת גב' רות מפעי, נציגת נשי ובנות חב"ד ברחובות. "פתאום נוצר גשר ארוך ומאחד עשרות שנים של עבר חסידי, המדלג על הפער בין עבר להווה, דמיון שהופך למציאות מוחשית.

גם גב' רינה גרשוביץ משתפת בתחושות – "כאב מפלח את הלב בראותנו את ה'שפאלרקע', הכלא הידוע לשמצה, בו נחקר, נאסר ועונה אדמו"ר הריי"צ, ומאות יהודים חסידיים ושלמים שהחזריו את נשמתם ליוצרם על קידוש ה'. שפתיי רוחשות פרקי תהילים לעילוי נשמתם.

והן כולן מציינות את 'המרפסת', מרפסת פשוטה למראה בבית מגורים, אך בלב כל אחת היא מעוררת רגשות עזים תוך הצפת המשפט האלמותי של הרבנית לבעלה הרבי הריי"צ באותו לילה שחור:  "שניאורסון, הגיעו אורחים", בו הודיעה לו כי הגיעו מלאכי החבלה לעוצרו.

עבור גב' מלכי רוטשטיין, הביקור בפטרבורג עורר רגשות חיבור כפולים – "אמי נולדה בלנינגרד, ועזבה את העיר יחד עם משפחתה בגיל שנתיים וחצי. הם ברחו מהעיר שהיתה במצב נורא. כל הסיפורים שהמדריך סיפר, על המצור שערכו הנאצים בתקופת מלחמת העולם השניה, הרעב הנורא אשר  הפיל אלפים רבים של חללים ברחובות פטרבורג" – בשבילי הם אינם סיפורי היסטוריה רחוקים, אלה הסיפורים עליהם גדלתי, אותם שמעתי מאמי כל השנים. רבים מקרובי משפחתנו נשארו לכודים בעיר, ומתו מרעב, כפשוטו.

בנוסף לחיבור האישי, החיבור המרומם והמפעים, לשוט בספינה על מימי הנהר בו עצר האדמו"ר הזקן את הסירה לקידוש לבנה, מסכת המאסר והגאולה של י"ט כסלו, זיכרונות מאסרו של הרבי הריי"צ, הכל קורם עור וגידים, ממש קם לתחיה מול העיניים, והכל מתרקם לתמונה מלאת חיים שאנחנו חוות בעוצמה".

אל מול בתי כלא ומבצרים מאיימים המפחידים ומרעידים את נשמתו של כל חסיד, ערכנו שיט בספינה אשר נוצל לצורך עריכת התוועדות חסידית על ידי הרב חיטריק אשר בעוצמתו והרגשיו החסידיים המופלאים רומם והמחיש לכל משתתפות המסע מהו מסע חסידי, אכן אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו.

החיבור המופלא בין עבר להווה התבטא לכל אורך המסע, ובכל האתרים ההיסטוריים בהם ביקרו החברות, שהמחישו את עוצמת שלטון הצארים: ב"הרמיטאז" ארמון החורף, מקום מגוריהם הרשמי של הצארים הרוסיים, ב'פטרהוף – החצר של פיוטר' – גני הארמון.

את המסע סיימנו כמיטב המסורת בעריכת באנקעט מפואר ומסכם בנוכחותם של שלוחי ושלוחות הרבי לעיר פטרבורג. הכינוס הותיר חותם עז של גאווה חסידית, תחושת ניצחון עילאית – "יד החסידים על העליונה". היה זה אירוע מושקע בגשמיות וברוחניות, בטוב טעם ובתכנית עשירה ומגוונת. על התפתחות מפעלי השליחות בעיר, מראשית הדרך ועד היום, נערכה סקירה מאלפת, מפי השליח הרב שאול ברוק. גם רעייתו השליחה הגב' רחל ברוק, מנהלת בית חנה חב"ד בפטרבורג, סיפרה על פעילותה ועל חיי השליחות. השליחה גב' בתיה חיטריק אשר סייעה במסירות רבה בהפקת ותיאום הפעילות והחוויות הגשמיות והרוחניות בפטרבורג הנחתה את האירוע במקצועיות ובכישרון. הרבנית שולמית ירוסלבסקי, מחברות חוג הידידות, הקריאה מכתב של הרבי אל החברות בארגון וברכת שנה טובה. גם תכנית אמנותית מגוונת לא נפקדה מהבאנקעט המושקע: מחול רוסי אותנטי – מופע רקדניות, ותכנית מרתקת של ציור בחול בשילוב סיפור מצמרר המתאר את מסירות הנפש של יהודי רוסיה תחת השלטון הקומוניסטי (ניתן לשכור את התכנית במשרד ארגון נשי ובנות חב"ד).

בשם כל החברות, הודתה הגב' צפורה וישצקי, יו"ר ארגון נשי ובנות חב"ד לגב' שיפי נפתלין, יו"ר חוג הידידות הנשים מהשורה הראשונה המסורה, שארגנה את המסע כולו בכישרון ובהשקעה רבה, מן התכנון ועד לביצוע המושלם, תוך חשיבה וירידה לפרטי פרטים. החברות כולן מציינות בתודה ובהתפעלות את הארגון המוקפד והמושקע של גב' שיפי נפתלין: "אנחנו מודות מכל הלב לשיפי" הן אומרות, כל אחת בסגנונה – "קיבלנו אירוח ברמה גבוהה, מבלי להתפשר על שום פרט. תכנייה עשירה, ארוחות מגוונות, התוועדויות חסידיות ותכנים מרוממים, והכול בטוב טעם, בשילוב מושלם בין רוח וגשם".

צילום: שמחה דיל

הסרטה: חדווה רומנו