אם משה רבינו חשש לפנות לפרעה עקב מוגבלותו, מה יגיד ילד בן שלוש הסובל מגמגום? איך נעזור לו לשמור על ביטחונו העצמי לבל יפגע? והאם זה אכן יחלוף ויעלם כלעומת שבא? כולנו תקווה!

ישנה תופעה ידועה של גמגום התפתחותי שמתחיל פתאום בקרב ילדים בגילאי 2-5. אולי זה המוח שעושה קפיצת גדילה, אולי זו טראומה או קושי רגשי. בכל מקרה, התופעה מעוררת בהלה בקרב ההורים שביום בהיר אחד מגלים לחרדתם כי ילדם הקט ממש מגמגם. הוא נתקע באמצע מילה, חוזר על הברות או מילים, מתאמץ מאד ולא מצליח לומר את מה שרצה. הגמגום גורם להרבה אי נעימות, דאגה ורחמים על הילד שלא מבין מה בעצם קורה לו. ועצות – יש בשפע מכל הסביבה. כדי לקבל מידע אמין יותר, פנינו לאשת מקצוע.

יעל שלום היא קלינאית תקשורת העוסקת בתחום כבר 12 שנה. את מסלולה בחב"ד היא התחילה תוך כדי לימודי המקצוע באוניברסיטת חיפה. בחופשות, הייתה נוסעת ללמוד חסידות ב'מכון אלטע' וגם במדרשת 'אור חיה' למדה כשנה וחצי. כיום היא עובדת במוסד חב"די הנקרא 'אור לנוער' (שתחת 'בית-הספר למלאכה') ובו לומדים נערים שעוברים שיקום לאחר טיפול ואשפוז פסיכיאטרי. יעל מלווה נערים אלו ומלמדת יסודות בתקשורת בינאישית, שפה תקינה, יצירת קשרים חברתיים ועוד. בנוסף, היא מקבלת בקליניקה הפרטית שלה ברחובות, ילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעות שונות בתקשורת.

בכתבה זו חושפת לנו יעל כלים להתמודדות עם גמגום ילדים וקשיי שפה נוספים אך במקביל חשוב לה לציין מראש שהכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי או טיפול במקרה הצורך.

יעל, תני לנו קצת רקע, מהם המקרים המגיעים אלייך?

"מעבר לתופעת הגמגום שתיכף נדבר עליה, מגיעים לכאן גם ילדים עם הפרעות שונות בהתפתחות הדיבור. חסר באוצר מילים, ארגון המשפט, זכר ונקבה וכו'. היגוי לא נכון של המילה, השמטה או החלפה קבועה של אותיות. יש גם לא מעט מקרים של קשיים בהבעה מילולית כמו קושי של הילד לארגן את המחשבות שלו, לתאר מה הוא חושב ומה הוא מרגיש וכן קושי בהבנה ופיענוח של הוראות פשוטות".

בטח נתקלת בילדים שדיבורם היה תקין לחלוטין ואפילו מעבר לבני גילם, עד שהחלו לגמגם.

"וודאי, אך יש להבחין בין התופעה המוכרת בכינוי 'גמגום התפתחותי' שהוא נחשב בספרות כנורמטיבי וחולף לבין גמגום קבוע שיכול חלילה ללוות את הילד בהמשך חייו, כי בכל כלל יש אלפי מקרים שיוצאים מן הכלל. הורים צריכים להיות עם יד על הדופק ולא להתעלם. אם הגמגום נמשך מעל שלושה חודשים וודאי שיש לפנות בהקדם ליעוץ והכוונה".

שלושה חודשים על הסטופר?

"שלושה חודשים זה הזמן שניתן לילד כדי לעבור את השלב הזה בבשלות. ואם זה לא חולף מעצמו אנו נשאל מה קורה? אולי דרושה התערבות טיפולית. בדומה לפריחה על העור לדוגמא, שהרופא אומר – אם זה לא יעבור אחרי שבוע עם טיפול שטחי, נפנה אתכם לרופא עור מומחה.

"הגיע אליי ילד בן שבע שמגמגם כבר כמה שנים והוריו אמרו ששמעו שזה עובר לבד, ובינתיים הילד סובל ומתוסכל. לא חבל? ילד שמתמודד עם חוסר יכולת לדבר שוטף, צריך לקבל תמיכה ועזרה מקצועית בכל מקרה, גם אם זה בעזרת השם יחלוף. גם להורים חלק גדול בטיפול והם צריכים לקבל הדרכה כיצד לעזור לילד ולא חלילה להעצים ולקבע את הקושי הזמני. כאשר ילד מתמודד זמן רב ולא מטופל כראוי, הוא עלול להגיע לאלימות ובעיות רגשיות נוספות כתוצאה מהתסכול המתמשך".

תוכלי לתאר לנו איך מרגיש ילד או מבוגר שמתמודד עם גמגום?

"כמובן שכל אחד חש באופן שונה. אבל ככלל, זו חוויה מאד קשה ומביכה, הרגשה של חוסר שליטה בדיבור עד כדי תחושת מצוקה. חוסר שטף מעורר לעיתים מערבולת רגשות, פגיעה בהערכה עצמית, כעס ובושה. מגמגמים רבים נמנעים מדיבור בפני אנשים או מתמודדים באסטרטגיות שונות שפיתחו לעצמם כדי להסתיר את מגבלתם. לפעמים הגמגום מלווה בעיוות הפנים, מצמוץ בעיניים וטיקים, שדורשים בירור נוירולוגי מיידי. מובן שכל זה מביא גם קושי חברתי. בעצם יכול להיות שלמגמגם יש אינטליגנציה גבוהה ופוטנציאל אך הגמגום מפריע לו לממש את עצמו".

מה גורם לילד שדיבר שוטף, להתחיל לגמגם פתאום?

"ישנן אימהות המגיעות אליי באמונה שלימה שזה התחיל מאז שהילד נבהל מדבר מסוים או חווה קושי רגשי משמעותי. יתכן שהסיבה היא אכן רגשית כי בגיל שלוש הזיכרון הופך לממשי וניתן לצבור זיכרונות. אם זה אכן כך, טיפול רגשי יכול לעזור לגמגום לחלוף, אבל דווקא בגלל זה חשובה האבחנה אצל קלינאית תקשורת כי צריך להבין מהו הגורם. לעומתן, יש אימהות שאומרות שככל הידוע להן לא קרה לילד שום דבר מיוחד שהן יכולות לתלות בו את הגמגום.

"בדרך כלל מה שקורה בשלב זה הוא שהמוח עושה מעין קפיצה ממשפטים קצרים לארוכים. ייתכן גם שקצב החשיבה מהיר יותר מהדיבור. בנוסף, יש לילד מחשבות מופשטות יותר כמו שכל אמא נדהמת לפעמים שהילד שואל פתאום שאלות עמוקות שמעידות על מחשבה כמו – 'למה השמש זורחת דווקא בבוקר?' כשעד עכשיו הוא היה שואל רק  – 'איפה אמא?' או 'מה האוכל?'

"בל נשכח שבגיל זה עובר הילד ממשחק לבד עם עצמו למשחק ותקשורת עם הסביבה, דבר שכשלעצמו יכול להציף קושי בתקשורת. צריך גם לתת את הדעת אם קיים גמגום במשפחה כי יש גם גנטיקה בגמגום.

"אני קוראת לזה 'קצה הקרחון' או במובן חיובי יותר 'הדובדבן שבקצפת', כי מה שאני רואה מעל פני השטח זה הגמגום, אבל מה שמסתתר תחתיו, הסיבות שהובילו וגרמו לו להתפרץ, הן מורכבות וצריך לעבוד ולגלות אותן. בהתאם לסיבה, להתאים את הטיפול".

כיצד תנחי אמא שרוצה לסייע ולעודד את ילדה שעובר את המשבר הזה?

"קשה מאד לתת הנחיה גורפת לכל המקרים. צריך להכיר את הילד ולדעת מה גרם לגמגום, המענה יהיה לפי הצורך והקושי האישי שלו. יש ילד שצריך לקבל מאמא מילות הזדהות כמו 'זה ממש מעצבן שנתקעים באמצע הדיבור…' אבל יש ילד שמשפט כזה רק ידגיש את הקושי. אם זה קושי חברתי, שם אמא צריכה להדריך אותו אבל אם זה כתוצאה מטראומה שחווה, הוא זקוק כנראה לטיפול רגשי.

"מה שבטוח נכון לכל מקרה של גמגום הוא, לשדר לילד כמה שיותר הקשבה ותשומת לב ולחכות בסבלנות עד שיסיים את המשפט. לא לתת לילדים אחרים במשפחה ללעוג לו ולא להצמיד תוויות של 'המגמגם' המשפחתי. מצד שני, גם לא לבקש שידבר בגמגום במכוון, לשמוע אותו נתקע כי זה 'כל כך חמוד'.

"צריך להיזהר לא להעלות לילד את תחושת החריגות בשל ההתקעויות. אם מבנה האופי של הילד מתאים, אפשר לדבר עימו על הנושא בפתיחות והכי חשוב לא לשדר מתח ולחץ סביב הנושא כי זה יכול להגביר את החרדה של הילד ועלול להוביל להתגברות המצב."

ואם הקושי הוא באמת נוירולוגי, בתחום השפתי, איך את עוזרת לילד כזה?

"התחום הזה מאד מורכב וישנם הרבה שיטות בטיפול בגמגום. אני מתאימה לכל ילד את השיטה המתאימה לו. אני אוהבת שיש לי ארגז כלים נרחב ושיטות טיפול רבות. ישנה שיטה חדשה אוסטרלית שהגיעה לארץ לאחרונה, ולמדתי, הנקראת 'לידקום'. השיטה עוקפת את בעיית הגמגום ומתמקדת בחיזוקים חיוביים. יש לשיטה תוצאות טובות אך היא דורשת תהליך ארוך והתמדה. השיטות האחרות מטפלות ישירות בגמגום ואפקטיביות מאוד אך דורשות ישום ביתי על מנת שהשטף ישתפר לאורך זמן. לעיתים אני גם מלמדת את הילד טכניקות נשימה".

תחום ההתעסקות שלך לא שגרתי וודאי הרבה ילדים חבים לך את דיבורם התקין. האם את רואה בעבודתך שליחות?

"אולי היינו צריכים להתחיל מזה שבתחילת מסלול לימודיי למדתי סיעוד דווקא ואז התלבטתי אם להמשיך בלימודי רפואה או ללמוד 'הפרעות בתקשורת'. הרבי כתב לי במכתב ברור לעסוק בחינוך ושזוהי השליחות שלי, וב"ה, זה מה שאני אכן עושה כיום.

"כל ילד שעובר אצלי תהליך ושטף הדיבור שלו משתפר, מרגש אותי. הצלחת הטיפול משפיעה גם על תחומים אחרים בחיי הילד. לפתע הוא נפתח לקשרים טובים יותר עם הוריו, משפחתו וחבריו. ההורה שמבין מה חווה הילד נפתח גם הוא לילד והקשר ביניהם מתחזק.

"בקליניקה שלי תולה תמונה גדולה של הרבי וכמעט כל אחד שמגיע ומביט בתמונה, מיד מגלה ומספר על הקשר שלו עם הרבי, זה מדהים.

"התייחסויות הרבי לנושא הגמגום ותקשורת בכלל הן רבות (מצורף) והן תמיד ניצבות מולי בזמן הטיפול, נותנות לי כח והכוונה. אין ספור פעמים הפנה הרבי את הפונים אליו, לטיפול מקצועי והורה לטפל ולא להזניח אך בד בבד הרבי מבקש לחזק את הרוגע והביטחון בה', להוסיף בתורה ומצוות וזה יביא לשיפור במצב. אני ממש רואה את עצות הרבי מתגשמות מול עיניי בטיפול, כאשר מתח וחרדה רק חוסמים את התקדמות התהליך ואילו ביטחון ושמחה הם הכלים להצלחה".

מאת בלומי לנדא