הרבי מה"מ אומר שאנו נמצאים בתקופה אחרת, חדשה, ימות המשיח. על תקופה זו נאמר "נקבה תסובב גבר" ו"אשת חיל עטרת בעלה" – בשונה מדורות עברו, לאשה כיום יש כח להתרומם ולהיות 'משפיעה' על בעלה כי מתגלה שורשה הגבוה של ספירת המלכות והיא כבר זורחת מעצמה. איך?

אשתו של און בן פלת הייתה ללא ספק אשה חכמה. כשמטרתה מול עיניה – להציל את בעלה מהמחלוקת, היא לא בחלה בשום אמצעים. מה היא עשתה בעצם? ומה זה מסמל? היא פיזרה את שיערה וישבה בפתח האוהל. היא לא נלחמה בתוקף, לא ניסתה לקחת בכח את השליטה. להיפך, היא הייתה מה שהיא, היא פשוט שיחררה. לפני כן היא השקתה אותו ביין עד שנרדם וכשהתעורר, בני קרח כבר היו עמוק באדמה ורק הוא ניצל בזכות התושייה שגילתה אשתו.

תכונות האשה

כמו אז, גם היום – המציאות בשטח מוכיחה שכל מה שאשה תרצה להשיג מבעלה, היא תשיג בסוף. השאלה היא רק באיזו דרך, נעימה או תוקפנית. במהותן, נשים הן רוך ועדינות. אלו כלים שרק הן קיבלו משמיים כדי לבצע את תפקידן. תוקף ושליטה אלו תכונות שנשאיר לבעל, הן לא שייכות לנו הנשים. בזמן האחרון קצת התבלבלנו, קצת נסחפנו והחלפנו תפקידים. כדי להצליח להשפיע על הבעל, צריכה אשה קודם כל להתחבר לעצמה, למהות האמתית שלה. לרכות, לפינוק, לנתינה. אשה צריכה גם לקבל ולאהוב את עצמה כמו שהיא ולא להיות כל הזמן במקום של המקבל, תלותית ביחס בעלה אליה.

האשה כמשפיעה

אנחנו נמצאים בתקופה של גאולה, המקבל נעשה משפיע, "אור הלבנה כאור החמה". עובדה זו משנה את כל שיטת העבודה בשטח. לא רק שאיננו זקוקות נואשות לאור השמש, אלא שיש לנו אור עוצמתי ביד להאיר את עצמנו ואת כל העולם. אם פעם אשה ציפתה שבעלה יהיה החזק והיא תישען עליו, אם פעם אמרו לאשה – "בעלך הוא המשפיע בבית ואת תקבלי את דבריו", היום כמובן שהדברים תקפים אך ההשפעה של האשה בבית היא כמו מצב בו כנסת ישראל חזקה ומנצחת את הקב"ה וה' שמח בכך ואומר "נצחוני בני נצחוני"! על תקופתנו נאמר "שפחה כי תירש גבירתה" – הסדר הטבעי בעולם מתהפך.

"לקבל פני משיח" זו עבודה נשית, כי צריך להיות מקבל. אבל באופן של מלכות. כשמלך מסתובב בממלכה שלו בביטחון, הוא לא צריך להתאמץ יותר מדי כדי להשיג את מבוקשו. הוא לא צריך להילחם כי הרי כבר "חרפו עקבות משיחך" נגמר. אשה היא מלכות, היא לא צריכה להפעיל כח ולשבור משהו בדרך, היא עובדת עם רכות. אם משהו מגיע במאמץ רב ובקושי, משהו כנראה לא נכון בעבודה. אשתו של און לא פעלה בווכחנות וכוחנות אלא בטבע הרגיל שלה. עבודת האשה היום היא להתחבר לעצמה, לחזור לאשה שבה ולגלות את אין סוף הכוחות הטמונים בה וכמובן להשתמש בהם מתוך תענוג, כיף, אהבה והרמוניה.

לראות את הטוב

למילים שאשה אומרת ומשננת לבעלה יש כח אדיר. ידוע הסיפור על אותה אישה שהייתה נשואה לאדם עצלן וכל הזמן שיננה באוזניו שהוא עצלן ולא מצליח וכך עצלנותו גברה מיום ליום עד שאשתו כבר לא יכלה לסבול אותו עוד והם התגרשו. עברו כמה שנים והנה מגיעה שמועה שצדיק בא לעיר. קהל רב מתאסף לשמוע את דרשת הצדיק, שהיה ידוע כתלמיד חכם גדול ואותה אישה גם היא נמצאת בקהל אך לפתע היא מזהה את הדורש, שהינו לא אחר מאשר בעלה לשעבר! היא מבקשת לקחת את הצדיק לדין תורה ושם היא טוענת שהוא בעלה ודורשת שיחזור אליה. הבעל טוען למולה שכבר יש לו אשה אחרת ומספר כיצד האשה הראשונה הייתה נוהגת לרדת לחייו ולהקניט אותו על עצלנותו. "ומה אמרה לך אשתך השנייה?" שואל הרב והבעל מתאר כיצד מצאה בו מעלה אחת והעצימה מעלה זו מבלי להרפות עד שהביאה אותו ללימוד תורה בשקידה והתמדה ונעשה תלמיד חכם גדול. הרב פסק מיד שהבעל שייך לאשה השנייה שבמילים הטובות שלה העלתה אותו מעלה מעלה.

כשאשה רואה את בעלה בעין טובה, היא רואה ומתרכזת בטוב שקיים בו, בתכונות וביכולות הטובות, ולא כל הזמן במה שאין בו, במה שחסר לה ממנו, אז תהיה לה עליו השפעה טובה שאת ערכה אין לשער. כשהיא באמת מאמינה בו, מובטח לה שבסוף היא גם תקבל את כל מבוקשה. מילה טובה לבעל יוצרת מציאות חדשה, מחזקת, מגדלת ומרוממת אותו. דוגמאות לא חסר: "תודה רבה על העזרה שלך", "אתה אבא טוב", "כל כך מתמסר לחינוך הילדים", "אני שמחה בך", "כמה טוב שיש לי אותך", "תודה לה' שנתן לי אותך במתנה", "כל כך יפה אמרת את ה'דבר תורה'", "איך החזקת מעמד והצלחת לנהוג את כל הדרך הארוכה" ועוד ועוד…

זה לא נשי!

לא צריך לחשוש פן נפנק את הבעל ונחמיא 'יותר מדי' או שמא הפרגון יקטין את האשה, יבוא על חשבונה וימחק את מקומה. להיפך, הנתינה ביד רחבה מעצימה את הנותנת. לעומת זאת, ביקורת, האשמה, תביעה ודרישה בתוקף  – זה לא נשי! זה לא יצמיח את הבעל! כשעולים לראש מילים של ביקורת על מה שהבעל לא עשה ועל מה שהוא לא בסדר, צריך לשנות את כיוון החשיבה ולהביע הערכה כנה על מה שהוא כן עשה, ובטוח שיש על מה.

ואם אשה מרגישה שהיא לא מקבלת הערכה ומילים טובות מבעלה, שתתחיל היא לומר ולהעריך וזה עוד יחזור אליה. אם אשה תבין ותפנים שהיא המשפיעה פה בבית, אז היא בעצמה תפעל את השינוי. היא לא תחכה לקבל, תצפה ותתאכזב, היא תהיה הנותנת, המחזקת, המרימה והמעצימה. אשה כזו וודאי תוכל גם ליהנות מכל מה שיש לבעל לתת לה.

כדי לחיות גאולה גם בתחום הזוגי, צריך לדעת ליהנות, להשקיע מזמננו ולהצמיח זה את זה.

ניצן רון הינה מנהלת מרכז 'אור הבית' – מרכז שהוקם על–ידי רבני חב"ד עבור משפחות אנ"ש לטיפול משפחתי, זוגי ויחידני.