הרגשתי שהנושא הזה ענק מכדי שאצליח לפתור אותו בהסבר שישכנע אותה. ובדאי שלא אני.

תמונה ישנה נושנה עלתה בזיכרוני. סבי האהוב ר' אהרן רוור ז"ל, מחזיק ספר תורה בידיו, בזמן שמחת הכנסת ספר תורה שזכה לכתוב כאן בארץ ישראל, ולהכניס לבית כנסת. על מעיל ספר התורה רקומות המילים: "אין לנו שיור רק התורה הזאת" (פיוט י"ג מידות).

התחלתי לספר:

"סבי ז"ל שכל את כל משפחתו. הוריו, הרב החסיד משה הי"ד ומרת דבושה הי"ד, שעלו על המוקד באירופה בזמן השואה. שכל גם את אחותו חוה הי"ד ואת אחיו מיכאל הי"ד. את סביו וסבתו. דודים ודודות. השם יקום דמם.

אנחנו, בני המשפחה, לא ידענו ולא יודעים עד עצם היום הזה, את התאריך שעלו על המוקד, כדי שלפחות ניתן יהי'ה להגיד קדיש לעילוי נשמתם ביום המתאים. לא יודעים עד עצם היום הזה, את מיקום המשרפות ל"ע, שאליהם הם נשלחו.

מעולם, סבי ז"ל, לא השמיע באוזננו תלונה, או שאלה כלפי הקדוש ברוך הוא. את הכאב העצום נשא בדומיה בליבו, בלי לשתף או לצער אותנו.

בניסי ניסים ניצל סבי, והגיע לארץ ישראל. הזמנים היו קשים. היו צריכים להתפלל ולבקש לזכות לקבל יום אחד! של עבודה.

קשה לתאר בימינו, סוג של עבודה, שחופרים באדמה גומה סביב עצי פרי הדר בפרדס, כדי שהמים יקוו וירוו את העצים. מי ש"זכה" לקבל עבודה זו אפילו ליום אחד בודד, היה מרגיש מאושר.

באחד מן הימים, שמעו של סבי שהיה יהודי ירא שמים מאד, הגיע להנהלת בית מלון בנתניה. הציעו לו משרה נכספת. להיות משגיח כשרות במלון.

ההנהלה ידעה שאם הנופשים ידעו שר' אהרן הוא המשגיח, בודאי יזכו באורחים דתיים רבים, שיבואו למלון וכך יזכו בפרנסה טובה.

הנהלת המלון הציעה את המשרה היוקרתית לסבי ז"ל, שהפתיע אותם בסירובו באופן מיידי לקבל את הצעתם הנדיבה.

תדהמה אחזה בהם, והם שאלו אותו, מה הסיבה לסירוב?

הוא ענה שאינו יכול להיות אחראי על כשרות המטבח מהשעה שיסתיים יום העבודה שלו ולכן הוא לא יכול לעבוד שם.

נקל לתאר, את ההכנסה הכספית של משכורת חודשית מכובדת שהיה זוכה בה, לו היה מסכים להיות משגיח כשרות במלון.. אבל כסף על חשבון כשרות, לא היה שיקול שישכנע את סבי ז"ל.

ניסיון קשה מאד היה, כששכל בנוסף את אשתו, סבתי, בדמי ימיה. כאן בארץ ישראל.

גם אז לא התלונן ולא שאל שאלות את הקדוש ברוך הוא.

הוא נשאר ירא שמים ובעל אמונה חזקה, שומר על קלה כבחמורה.

כשסיפרתי לאשה שמולי את הסיפור הזה על סבי ז"ל , הקשיבה כשהיא מרותקת לדבריי.

היא הושיטה את ידה, ואמרה לי שהסיפור האמיתי שסיפרתי לה נגע מאד בליבה ושהיא תתחיל להדליק נרות לכבוד שבת קודש!

כ"ה אלול, יום בריאת העולם, היה יום פטירתו של סבי ז"ל.

יהיו הדברים לעילוי נשמתו.

ויהי רצון שניזכה כבר, ל"הקיצו ורננו שוכני עפר", והוא בתוכם, בהתגלות הרבי בגאולה האמיתית והשלימה תכף ומיד ממש.

בדידי הווא עובדא.