אחרי החגים שלום!

האתגר: תוכניות רבות מאוד

האסטרטגיה: תפילה ואמונה

חני בורקיס, יוצרת ועורכת 'תלם מערכים ומיזמים חינוכיים ערכיים' מספרת: יש לי המון תוכניות לאחרי החגים, ובניגוד לשנים קודמות אני גם מתכננת לעמוד בהן, עד כמה שזה תלוי בי.

השנה פתחתי במיזם מיוחד לכיתות ו'-ח' שנקרה אקטואלי. זוהי תוכנית ייחודית ומגוונת  שעוסקת בכל שבוע  בנושא חינוכי אחר המתקשר לפרשה ונוגע לעולמן של הבנות בגיל הסוער הזה. "נוסף על כך, יש לי תכנון ליצור מוצרים שמתאימים לתוכניות בית ספריות. אני חושבת איך להמחיש את התכנים המיוחדים ששנת השמיטה מביאה איתה ולהעבירם לתלמידות. ראיתי גם שיש ביקוש לשילוב של אמצעי המחשה דיגיטליים בכיתות שבהן יש לוחות חכמים, ולכן אני רוצה ליצור משחקי מחשב שמסכימים נושאים לימודים, אני מקווה להספיק הכל".

ומה נראה לך, תצליחי???

"הכל תלוי בסייעתה דשמיא. עמידה בזמן היא משהו שצריך להתפלל עליו". עד כמה הדברים אינם תלויים בנו, ראתה חני באופן מוחשי לפני שש שנים: "זה היה בתקופת החגים תכננו טיסה משפחתית לחו"ל בעקבות אירוע מיוחד. אנחנו ממש לא משפחה שטסה מדי שנה, וההתרגשות היתה בהתאם אספנו פרוטה לפרוטה, הכל תוכנן לפרטי פרטים ובאופן מדויק. "יום לפני הטיסה שרר בארץ אובך כבד. אבל למי זה משנה כשאורזים בשיא המרץ? עלינו למטוס ונחתנו בערב ראש השנה. למחרת הטיסה קצת השתעלתי, אך לא ייחסתי לכך משמעות. בערב התארחנו אצל בני דודים לסעודת החג ופתאום הרגשתי שהנשימה קשה לי. השיעולים החריפו והגעתי למצב שממש לא הצלחתי לדבר בלי להשתעל. בסופו של דבר בעלי הציע שנלך לרופא שגר באזור שיביע את דעתו. "בקושי הצלחתי ללכת עד ביתו של הרופא. כשהוא ראה אותי, הוא מיד אמר לי להתפנות למיון. התברר שהאובך גרם לי לדלקת ריאות קשה שהסתבכה מאד. וכך לאחר כל התכנונים, מצאתי את עצמי מבלה את ראש השנה מאושפזת בחברת שחורי עור ואנשים מפוקפקים, ומתפתלת מכאבים. השתחררתי רק בערב יום כיפור, לתהליך החלמה ארוך ולא פשוט. "רק רציתי לחזור לארץ, לבית, ולהחלים בצורה נורמלית, אלא ש… בורא העולם שוב תכנן אחרת. איחרנו את הטיסה חזור, שילמנו עוד 16 אלף ש"ח בשביל כרטיסים חדשים והתגלגלנו כמה ימים בין אנשים טובים שהסכימו לארח אותנו עד לטיסה הבאה… אז מי אמר שאפשר לתכנן משהו בחיים?"