המילה הבומבסטית הזו שלפעמים נותנת לנו תחושה של: מגבילים אותנו, מצמצמים אותנו, צריכים לנהל אותו, לחשב כל הזמן, לפקח עליו. אוף! זה כזה כבד! מטרתו של התקציב הוא בסה"כ לתת לנו איזושהי מסגרת בטוחה לכך שהכסף שלנו יילך אלינו ולא לאבדון.

אם תסתכלו סביב, תשכילו להבין כי למעשה כולם מתנהלים לפי תקציב מוגדר: מקומות העבודה שלנו, מוסדות, אירגונים, מדינות. השאלה היא איך אנו קובעים את אותו תקציב "מעיק": האם לפי הטרנדים, האם לפי המקובל על כולם? לפי דעת הקהל?

אינטגרטיביות, או בעברית, הלימה. דמיינו את גלגלי השיניים של שעון מכני: כאשר השיניים נכנסות אחת בשניה, השעון עובד פרפקט, אבל באם שן אחת נשברת, או קצת מפקששת, כנראה שזה הזמן לקנות שעון חדש (לפי תקציב, כמובן). מה הנמשל?

כאשר יש לנו דבר שהוא מאד חשוב לנו, אנו פועלים במלוא המרץ, משקיעים הרבה מעצמנו, זמן, כסף. אנו חיים בהרמוניה ומאד שלמים עם עצמנו כי אנו פועלים לפי הערך החשוב הזה, אבל כאשר יש משהו שהוא מאד חשוב לנו, אנו כל כך משתוקקים מצד אחד, אך מצד שני הביצוע שלנו בשטח איך נאמר, בקנטים, אנו חשים מתוחים , לחוצים, וחוסר איזון נפשי כיוון שמאיחד יש רצון לדבר, אך מאידך, בפועל, לא מצליחים להשיג אותו.

הוא הדבר לגביי התקציב. קחו את מדינת ישראל, למשל, מה לעשות מדינה מוקפת אוייבים, ולכן תקציב הביטחון מקבל נתח משמעותי מתקציב המדינה. אח"כ החינוך, הבריאות, ועד לאותם משרדים קטנים שלהם מנותב סכום כסף קטן יחסית.

אותו הדבר לגביי ניהול הפיננסי של הבית. לכל משפחה יש את הערכים שלפיהם היא חיה. אותם סעיפים בעלי חשיבות גבוהה שאליהם היא תעניק את המסה הגדולה של ההכנסות. הנה לכן דוג': למשפחה אחת חשוב לפחות פעם בשנה לנסוע לחופשה מפנקת כזו שעולה לא מעט, לעומתה אחרות פשוט יעדיפו שינה באוהלים על שפת הכנרת. משפ' אחרת חייבת מקרר מלא כל טוב, לארג'ית, מארחת כיד המלך. למשפחה  מסויימת החינוך הוא בראש מעייניה, ושם היא תשקיע את מיטב כספה.

לאור כל האמור לעיל, חשוב לי להדגיש, אין נכון או לא נכון בכלכלת משפחה. כל משפחה והערכים שלאורם היא הולכת, ואין לנו שום זכות לשפוט אחרים שלא חושבים כמונו. אנו לא יכולים לנהל את חייהם של אחרים. גם אני בתור מאמנת כלכלית פועלת עם הלב של המתאמנים שלי, ובונה את התקציב לפי ציוני החשיבות שנתנו לי. אמנם, אני נאלצת לפעמים לאלץ את המשפחה לוותר גם בדברים החשובים לה, אבל באמת רק מתוך חוסר ברירה עד אשר הם מתאזנים מחדש.

תקציב משפחתי יש לבנות לפי אותם ערכים. מה שחשוב לנו ייזכה בחלק הארי של ההכנסות, ומה שלא חשוב ייקבל מעט תשומת לב פיננסית, או שלא נשקיע בכלל. קיבעו לכם סעיפים בתקציבים, ותנו ציוני חשיבות לכל אחד מהם. לפי אותם ציונים, קיבעו כמה אתם מוכנים להשקיע.  רק בצורה כזו התקציב לא יהווה לנו אבן ריחיים על הצוואר, נהייה שלמים עם הכסף שלנו, ונצליח להשיג את אשר אנו כמהים אליו.

לסיכום, תמיד תהיו אלה שמנהלים את הכסף לפי מה שאתם חושבים, לפי מה שחשוב לכם, ולעולם אל תתנו לכסף (ולאחרים) לנהל אתכם.

מאחלת לכן ברכה במעשי ידיכן.

רויטל מרקוספלד, מאמנת ויועצת לכלכלת משפחה וניהול ההון האישי.

לאימון כלכלי: [email protected]

054-4562647