5 | הצג גלריה

אני אשאר תקועה עם עצמי, ועם התכניות והרצונות שלי, שימשיכו לקרוס כמגדל קלפים רעוע. וזה מעפן. אחרי שיחת מוטיבציה עם החסיד ("אני רוצה הביתה!!"), הוא כנראה משך שם בכמה חוטים ומשהו נפתח. לפקודתו, ישבתי שם כמו עגל ורק בהיתי בחסידים, ובכסא ובילדים שצועקים יחי ופתאום הדמעות זלגו, מעצמן. החלטתי לוותר על עצמי. הרבה יותר כיף ככה, אני חייבת להודות • נעמה טוכפלד

קראי עוד3

הגדלה

נגשת לאגף הנעליים-וואלה, יש פה מציאות ונוברת במרץ. לפתע מישהי שיושבת מולי פונה אליי בחיוך 'מה שלומך?' אני בטוחה שהיא התבלבלה. חושבת לעצמי ושולפת זוג מגפיים. 'הרבנית' היא ממשיכה. אני מסתכלת מבעד לכתפי. אין פה שום רבנית. טעות בכתובת. אבל היא לא מרפה: 'מה שלומך? זוכרת אותי?' • נעמה טוכפלד בטור טרי מ770

קראי עוד

הגדלה

זהו, אני הולכת על זה. אבל לאן? בו ברגע אני מקבלת החלטה שלאן שהקב"ה ירצה שאלך- לשם אגיע, והרבי כבר ינחה אותי. מוזר ככל שישמע, עד סוף השיעור אני כבר יודעת לאן מועדות פני. סוגרת שלושה ימי חופשה, ששריינתי מבעוד מועד, מקבלת את ברכת הבעל ותמיכתו, מעדכנת את הבוסית ומשאירה הודעה אוטומטית במייל: "יצאתי לנשום. אחזור ביום ראשון בעזרת ה'" • נעמה טוכפלד

קראי עוד1

הגדלה

בעלי שליט"א נסע לרבי לשמחת תורה. נשים לרגע בצד את הדיון האם מדובר במעשה לא הומאני בעליל כלפי האישה והילדים, כזה שמצדיק תביעה בבית הדין הבינלאומי בהאג או במעשה של מסירות נפש וגבורה עילאית מצידה של אם הבנים שמחה • אישית, אחד הדברים הבלתי נסבלים עבורי זה להיות נצרכת. לבקש, להזדקק למשהו ולקוות שמישהו יבין. מין תכונה אנושית עקומה כזאת • נעמה טוכפלד

קראי עוד3

הגדלה

תשמעי, היה לי חלום מוזר. חלמתי שאני נמצא שם בבית חיינו ומתוועד עד בלי די. קמתי בבוקר עם טעם של 'לחיים' בפה ואני אומר לך, זה לא סתם! עכשיו אני קצת מתעצבנת. מה זה 'קמתי עם טעם של לחיים בפה?' אולי לא צחצחת שיניים? ובכלל, לא הבנת מה שדיברנו אתמול? מספיק לדוש בזה. אני חותמת את הדיון אך נדמה שדברי מתפזרים בחלל הריק וכלל לא מגיעים אליו • נעמה טוכפלד

קראי עוד1

הגדלה

המעמד כמעט מסתיים. כולם מתכננים להתפזר ואז, דקה לפני סיום, דוחקת בי מזכירת הקבלה, שלמעשה מנהלת את הארגון כולו ביד רמה מדלפק הכניסה: "נו! תגידי איזה משהו יפה. איזה דבר תורה נחמד ככה.. אני אוהבת לשמוע את הדברים שלך".אני נושאת אליה עיניים תמהות, איך היא שמעה? אולי דיברתי בקול רם עם הרבי? • נעמה טוכפלד

קראי עוד1

הגדלה

היא גם אמא, לחמישה ילדים. ככל שהיא יולדת ככה היא יותר רזה ונדמה כי סבלנותה היא אינסופית. כאשר ידיה דוחפות עגלה, שניים משתרכים מאחור ועוד שתיים תלויות על הזרוע היא נראית כדבוקה אנושית מהלכת. גם צווחותיהם של הילדים, הבכי, הנפילות וההצקות ההדדיות לא מוציאות אותה משלוותה. מעולם, אבל מעולם לא שמעתי אותה מרימה קול. אולי רק כדי לקרוא לילדים לבוא הביתה • נעמה טוכפלד

קראי עוד

למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה

הגדלה

רק דבר אחד לא עובר את הרדאר שלי. זהו ה'בא לי'. יש לי מלחמת חורמה אישית עם המושג הזה ומה שהוא מייצג. אני שומעת חריקה פנימית בראש כל אימת שילד מיבב בקול מתפנק לידי: "באאא לייייי" ומיותר לומר שהכחדתי את הביטוי מהשיח הביתי שלנו, כי הוא מעולם לא נכנס לשם • נעמה טוכפלד

קראי עוד4

הגדלה

"תאמיני לי, בא לי לעזוב הכל, להיות גננת או מורה. אני כל יום נקרעת מחדש" היא מסמסת לי. לא, לא מדובר בבחורה דתיה, גם לא בתלמידת סמינר או סטודנטית לחינוך. זוהי סופרווייזרית בכירה, במשרד פרסום נחשב, מהגדולים בארץ, תל אביבי, מנותק וחילוני למהדרין • נעמה טוכפלד

קראי עוד

הגדלה

"למה אתם עושים לנו את זה?" אני שואלת את חברה שלי, מורה. "רוצים חופש? תביאו מחליפה. כמונו, האנשים הרגילים. למה בגללכם כולם חייבים לסבול?" היא מתבוננת בי במשטמה. "את חושבת שאני נהנית מזה? ממה שנקרא 'העונש הגדול'??" היא רושפת • נעמה טוכפלד

קראי עוד

הגדלה

שם נפער אצלי הסדק. הלב רעד והעיניים דמעו. כל אותו קיץ שחור, בו פינו יהודים מבתיהם בגוש קטיף, חבל ארץ יפה ופורח, עם אנשים טובים נאמנים ומסורים, ילדים חייכניים ובתי כנסת הומים, הרימו והשליכו אותם ברגישות ובנחישות • נעמה היתה שם

קראי עוד1

הגדלה

בן גוריון, מנחם בגין, לוי אשכול, זלמן שז"ר. אישים רבים צעדו בסך לתוך דפי ההיסטוריה של מדינת ישראל. באו ממחנות פוליטיים שונים, עשו מה שעשו והלכו כלעומת שבאו • כמו אוטופיה בלתי מושגת כמו משאלת לב ילדותית שלא תעמוד במבחן המציאות. עובדה: פנינו כה וכה, שמאלה וימינה, אחורה וקדימה, המלכנו ראשים ונשיאים וכולם כאחד- אכזבו. היימצא לנו מנהיג? • נעמה טוכפלד

קראי עוד1

הגדלה

שמו לי ברז, הוא עונה. התחייבנו ל2000 מנות פלאפל לחטיבת גולני בדרום וקצת שמייח לסיום הצום ועכשיו אין לי. אז תדחו, עניתי לו בהגיון. כן, רק שלפני חמש דקות התקשר מח"ט גולני ואמר שהחבר'ה כבר ממש מחכים ושאל אפילו אם אפשר להקדים • נעמה טוכפלד

קראי עוד6

הגדלה

כבר שבוע, אם לא יותר אני מסתובבת כארי בסוגר. כמות הזעם שאצורה אצלי בבטן יכולה להזין את תחנת הכוח בחדרה. לפרקים אני מרגישה כמי שאם הייתה לה הזדמנות ושעת כושר, הייתה נלחמת בידיים חשופות באויבי ישראל, ותהא התוצאה אשר תהא. אכזריות מעשיהם של אויבנו והדרכים הנאלחות בהן הם משתמשים בכדי למלא את יעודם בעולם, אינה נותנת לי מנוחה. בא לי להשיב להם כגמולם, ולנקום! • נעמה טוכפלד

קראי עוד2

הגדלה

הבעל נשכח מאחור, ההורים- זיכרון עמום, הילדים- שיהיו בריאים אבל עכשיו יש רק מטרה אחת ויחידה. ללדת. ומהר. ככל שהכאבים מתגברים, העוצמות מתחזקות, הכוח הולך ונגמר. נדמה שאי אפשר יותר. זהו. תעזבו אותי. לא רוצה. לא יכולה יותר. די!!!! ואז, המיילדת צועקת, תמשיכי תלחצי! עוד קצת.. רואים כבר את הראש! • נעמה טוכפלד בטור חדש - עבודת הבירורים

קראי עוד7

הגדלה

נעמה טוכפלד, רעיית הרה"ח ר' מתי טוכפלד – הכתב הפוליטי בעיתון 'ישראל היום' - בראיון מיוחד ואמיתי לאתר נשי ובנות חב"ד בנושא האמונה ברבי מלך המשיח • "קודם כל מכריזים יחי" היא מבהירה,"בכל מקום ובכל זמן בלי להתבייש ובלי להתבלבל. הסברים מפולפלים- אחר כך. מפליא ומדהים עד כמה זה נתפס ומתקבל. בכל מקום!" • חדורה בנקודה

קראי עוד3

הגדלה

והן גם יולדות!!! לא ילד וכלב... כמה שניתן! כמה שנותן הקב"ה. ארבעה, חמישה, שבעה, עשרה ילדים... ויותר, כן ירבו. ומניקות אותם. ומחנכות אותם. רק מלחשוב על לשים 'נאגל ואסר' (נטלה) לכל ילד עושה לי סחרחורת והן... מקפידות עם הילדים על קלה כבחמורה. על ברכות, על צניעות, על לימוד בטהרת הקודש, גם כששום דבר קדוש לא נמצא ברדיוס של אלפי ק"מ • אל תפספסי את הטור הזה • לקריאה

קראי עוד4

תמונה נדירה של הרבנית חיה מושקא

הגדלה

מי שיכלה בעפעוף אחד לזכות בכבוד מלכים, להפוך לדמות נערצת בעולם כולו, לרבנית ומשפיעה דגולה, בחרה להיחבא אל הכלים באופן שיחידי סגולה נדירים פגשו אותה ונחשפו ליקר גדולתה וחוכמתה. דווקא עומקה של דמותה הרבנית יצרה את ההתבטלות הזו. זה לא שלא היה לה מה לומר ולמי. היה גם היה, אך היא בחרה את ה-'איך' • נעמה טוכפלד כותבת לכבוד כ"ה אדר

קראי עוד2

הגדלה

'תגיד לי השתגעת?? שאני אשים פאה על הראש? מה זה פורים?? אני אראה מגוחך לגמרי. וחוצמיזה, אני חובבת נוחות ידועה. איך אני אסתובב עם זה יום שלם? אתה יודע כמה זה לוחץ?? לא בא בחשבון!' • נעמה טוכפלד בטורה השבועי • לקריאה

קראי עוד15